נולדתי ב- 8.1.45 נולדתי בירושלים בבית חולים הדסה שעל הר הצופים. כשהייתי בגיל שנה עזבו הורי את ירושלים , העיר בה נולדו, וירדו לשפלה, להיות חקלאים. ליד הרטוב הקימו מחדש את כפר אורייה. לאחר הכרזת המדינה, היו קרבות אש סוערים באזור, ובכפר לא היו גברים, כי הם היו מגויסים לצה"ל . בבלילה בחסות החשכה הנשים והטף נטשו את הכפר, ועברו לגור במחנה דורה בנתניה. קסרקטין שהצבא נטש, וחייליו חזרו לאנגליה. עם שחרור מבואות יפו עברנו לגור בשכונה נטושה, במבואות יפו בין אבו-כביר ושדרות ירושלים. חייתי בתל אביב עד שנוסדה כרמיאל. למדתי ביפו בגן ילדים, בבית ספר יסודי ויצמן , ולתיכון נסעתי לרחוב בן-יהודה, לתיכון פדגוגי , בסמינר לוינסקי בתל-אביב. התחתנתי ביפו לבעלי שלמה בשנת 1962. מאז יסודה של כרמיאל אני תושבת העיר . כאן נולדו לי ילדיי. אני אם לשלושה ילדים וסבתא לנכדים.
למדתי הוראה בסמינר לוינסקי בתל –אביב והשלמתי למורה בכיר בצפת. לתואר ראשון (BA) עשיתי באוניברסיטה הפתוחה במדעי הרוח: ספרות, לשון, והיסטוריה של עם ישראל. לתואר שני (MA) למדתי באוניברסיטת חיפה, בספרות חז"ל, והיסטוריה של הבית השני, באותה מגמה המשכתי את לימודיי לדוקטורט.
עבדתי 10 שנים כמנהלת חשבונות. לאחר מכן עבדתי 19 כמורה בבתי הספר היסודיים בכרמיאל: פלמ"ח, הדקל, ופרחים. במהלך 15 השנים האחרונות לעבודתי ניהלתי בית ספר יסודי "אלון" בכרמיאל. פרשתי לגמלאות בספטמבר 2009. מאז אני מטיילת בארץ ובעולם, מתמסרת לביתי, למשפחתי היקרה, מסייעת בטיפול הנכדים , כשהם חולים, או כשההורים נוסעים לחו"ל. אני מסייעת בהתנדבות לתלמידי תיכון לצמצם פערים, ולהצליח במבחנים, ולסטודנטים בכתיבת עבודות סמינריוניות, או עבודות גמר.
בשעות הפנאי אני כותבת רומנים. סיימתי לכתוב ארבעה רומנים. כל ספרי מושתתים על אירועים מן המציאות, ששמעתי, ראיתי וחייתי. ואני רקמתי מהם יצירה בדיונית. כל הדמיון שלי מבוסס על המציאות שבה חייתי. אם הקוראים ירצו לקרוא עוד מפרי עטי, אשמח להפיק את שלושת הספרים הנוספים שסיימתי לכתוב, כי הפקת ספר הוא מבצע יקר מאוד לכותב , ועלי להשקיע בהפקה הרבה מאוד כסף. רק אם הקוראים יקנו את ספרי הראשון" נפתולי חיים" וייהנו ממנו, תהיה לי אפשרות להפיק גם את הרומנים האחרים שסיימתי לכתוב. אני ממשיכה לכתוב , מתוך דחף פנימי, וצורך נפשי. אני מנקה את הראש והלב, ושמחה בחיי.

נולדתי ב- 8.1.45 נולדתי בירושלים בבית חולים הדסה שעל הר הצופים. כשהייתי בגיל שנה עזבו הורי את ירושלים , העיר בה נולדו, וירדו לשפלה, להיות חקלאים. ליד הרטוב הקימו מחדש את כפר אורייה. לאחר הכרזת המדינה, היו קרבות אש סוערים באזור, ובכפר לא היו גברים, כי הם היו מגויסים לצה"ל . בבלילה בחסות החשכה הנשים והטף נטשו את הכפר, ועברו לגור במחנה דורה בנתניה. קסרקטין שהצבא נטש, וחייליו חזרו לאנגליה. עם שחרור מבואות יפו עברנו לגור בשכונה נטושה, במבואות יפו בין אבו-כביר ושדרות ירושלים. חייתי בתל אביב עד שנוסדה כרמיאל. למדתי ביפו בגן ילדים, בבית ספר יסודי ויצמן , ולתיכון נסעתי לרחוב בן-יהודה, לתיכון פדגוגי , בסמינר לוינסקי בתל-אביב. התחתנתי ביפו לבעלי שלמה בשנת 1962. מאז יסודה של כרמיאל אני תושבת העיר . כאן נולדו לי ילדיי. אני אם לשלושה ילדים וסבתא לנכדים.
למדתי הוראה בסמינר לוינסקי בתל –אביב והשלמתי למורה בכיר בצפת. לתואר ראשון (BA) עשיתי באוניברסיטה הפתוחה במדעי הרוח: ספרות, לשון, והיסטוריה של עם ישראל. לתואר שני (MA) למדתי באוניברסיטת חיפה, בספרות חז"ל, והיסטוריה של הבית השני, באותה מגמה המשכתי את לימודיי לדוקטורט.
עבדתי 10 שנים כמנהלת חשבונות. לאחר מכן עבדתי 19 כמורה בבתי הספר היסודיים בכרמיאל: פלמ"ח, הדקל, ופרחים. במהלך 15 השנים האחרונות לעבודתי ניהלתי בית ספר יסודי "אלון" בכרמיאל. פרשתי לגמלאות בספטמבר 2009. מאז אני מטיילת בארץ ובעולם, מתמסרת לביתי, למשפחתי היקרה, מסייעת בטיפול הנכדים , כשהם חולים, או כשההורים נוסעים לחו"ל. אני מסייעת בהתנדבות לתלמידי תיכון לצמצם פערים, ולהצליח במבחנים, ולסטודנטים בכתיבת עבודות סמינריוניות, או עבודות גמר.
בשעות הפנאי אני כותבת רומנים. סיימתי לכתוב ארבעה רומנים. כל ספרי מושתתים על אירועים מן המציאות, ששמעתי, ראיתי וחייתי. ואני רקמתי מהם יצירה בדיונית. כל הדמיון שלי מבוסס על המציאות שבה חייתי. אם הקוראים ירצו לקרוא עוד מפרי עטי, אשמח להפיק את שלושת הספרים הנוספים שסיימתי לכתוב, כי הפקת ספר הוא מבצע יקר מאוד לכותב , ועלי להשקיע בהפקה הרבה מאוד כסף. רק אם הקוראים יקנו את ספרי הראשון" נפתולי חיים" וייהנו ממנו, תהיה לי אפשרות להפיק גם את הרומנים האחרים שסיימתי לכתוב. אני ממשיכה לכתוב , מתוך דחף פנימי, וצורך נפשי. אני מנקה את הראש והלב, ושמחה בחיי.