אילן כרוך (עמית) נולד ב-19 בינואר 1935 בחיפה, בן לאריה כרוך, מורה למתמטיקה, סגן מנהל בית הספר הריאלי בחיפה וממייסדי "הצופים העבריים". עמית למד בבית הספר הריאלי ונמנה עם תלמידיו של יוסף שכטר (ה"שכטריסטים"). בשנת 1960 נמנה עם מקימי המושב השיתופי יודפת, שנוסד ברוח ערכיו של שכטר.
ב-1962 סיים לימודי תואר ראשון במתמטיקה בטכניון. עבד במחלקת חקר ביצועים של חברת "מקורות" וב-1965 מונה למנהל המחלקה, תפקיד אותו מילא עד שנת 1967. היה מנהל משותף של חברת נת"ם - חברה לניתוח מערכות וחקר ביצועים. בשנת 1967 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מהטכניון, על עבודה שכותרתה "שיטה וריאציונית עבור המשוואה הדיפרנציאלית של לבנר ושמושיה", בהנחייתו של אלישע נתניהו. היה מרצה למתמטיקה בפקולטה למתמטיקה של הטכניון.
בסוף שנות ה-70 הצטרף למחלקה למחקרים צבאיים ברפא"ל. במהלך עבודתו זו, בגיל 46, התעוור עקב מחלה.
בסוף שנות ה-80 צורף על ידי עוזי ארד, סגן ראש אגף המודיעין ב"מוסד", לצוות שעסק בהערכות מודיעין וגיבש המלצות מדיניות ואסטרטגיות.
בנוסף לעבודתו עסק בפעילות רוחנית בהשפעת המיסטיקן גורדייף.
שימש עורך-שותף של אחדים מגליונות כתב העת "מחשבות".
עמית נישא שלוש פעמים והוליד ארבעה ילדים. נפטר בחודש מרץ 2013 ונטמן בבית הקברות קריית שאול.
