הספר הזה מיועד לכל מי שניסה פעם – או מנסה ממש ברגע זה – לרדת במשקל. כתבו אותו שני גברים שמנמנים במיוחד, שניסו כמעט את כל השיטות כדי להחזיר עטרה ליושנה, כלומר ללבוש את המכנסיים שעלו עליהם לפני 30 ומשהו קילו. ההתמודדות החושפנית וההרואית של גיא מרוז ודניאל לפין עם המשקל הולידה את הספר המשעשע ביותר שנכתב אי-פעם על דיאטות. הם מספרים על הסוס של המלך ועל השוטר במקרר, על דיאטניות מתייפחות, על רגעי המשבר והטכניקות שהכזיבו; הם מנפצים בהנאה מיתוסים, מקנאים בנשותיהם הרזות, מתגעגעים לשניצל (תמיד) ומוותרים על תחתונים (פעם בשבוע). אלה שעשו דיאטה יזהו כאן את עצמם, אלה השוקלים להתחיל ימצאו פה פתרונות מעשיים, וכל מי שיראה אתכם קוראים את הספר הזה ירצה לדעת מה כל כך מצחיק. "תאכל כמה שאתה רוצה, רק לא אחרי שמונה בערב! חברים, זה אחד הטיפים הכי מקסימים בתולדות היישוב העברי בכלל והאזרח מרוז בפרט. לאכול כמה שאתה רוצה עד שמונה בערב... אני מניח שאתם מבינים מה קרה עד השעה הזו. לא נשאר גדי אחד שלא נטבח בשעות הדמדומים, אין קופסת טחינה אחת שלא נשחטה אחר הצהריים כדי שנחזיק מעמד בלילה, אין עוגייה שלא נבדקה אל מול השמש המלטפת בבוקר. ומשמונה – כלום. צום תשעה באב! פירור לא נכנס לפה. האמת, למי יש כוח להתעסק בפירור אחרי חגיגה גסטרונומית משמחת כל כך. דווקא לא השמנתי הרבה בתקופה הזו, 3 קילו מקסימום, והדבר שאני הכי מתגעגע אליו הוא היקיצה המוקדמת בארבע בבוקר, לחזור ולטבוח במזון. כי הרי כבר לא לילה, ומותר. יופי של דיאטה. טעימה מאוד." אבות המזון הוא ספרו השלישי של גיא מרוז, עיתונאי ומגיש טלוויזיה, וספרו הראשון של התסריטאי והמחזאי דניאל לפין. אבות המזון - שני שמנים יצאו לדרך מאת גיא מרוז ודניאל לפין בהוצאת ידיעות ספרים ואקס ליבריס, ערכה: רונית ויס-ברקוביץ, 208 עמודים....

רב המכר "מתחילים להפסיק לעשן" הוא הספר העברי הראשון שיעזור למעשן הכבד להיגמל, וגם להיהנות תוך כדי הקריאה. מדובר בספר מצחיק, מרתק ואפילו סאטירי במידה מסוימת על ציבור המעשנים והסובב אותם. מנגד, אף עובדה מדעית ורפואית לא הושארה בחוץ. כל מה שלא יודעתם ונורא פחדתם לשאול יופיע כאן בלי התחסדות וללא מורא. אם אתם חובקים בן זוג, ילד, או הורה מעשן- זו המתנה האולטימטיבית בשבילם. אם הם ייגמלו- נהדר, ואם לא ייגמלו- לפחות תהיה להם שעת קריאה מהנה ביותר....

גיא מרוז, הילד הרע הטוב של התקשורת בארץ, מהבולטים מבין הסאטיריקנים הפועלים היום, שמלווה כבר שנים את הסאגה הבלתי נגמרת ששמה לימור ליבנת, מוציא ספר. כלומר, מכניס בין שתי כריכות את הטובות שברשימות המדור שלו "מרוז פלייס", מעדכן פה ושם ומגלה להפתעתו שגם אלו שנכתבו לפני שנים- כאילו ירדו לדפוס רק אמש....

בגיל שישים ושתיים, ללא התראה מוקדמת, ערב חזרה גנרלית על מחזה חדש שלו – נתקף גיא מרוז, המחזאי והעיתונאי, בפרנויה קשה ובדיכאון מר. ברור לו שכל העולם התאחד נגדו, ברור לו שמצלמים אותו כל הזמן לטובת תחקיר שיהרוס את חייו וכל זה בגלל "ציוץ" מיותר שלו על החיים הפוליטיים בישראל. זה סיפור מרגש מצחיק ועצוב על איש ההולך נגד הזרם ומשלם על כך מחיר יקר, אישי וציבורי, עד כדי מחשבה שאולי אין עוד טעם להמשיך לחיות. דיכאון היא מחלה שתוקפת מיליונים רבים בכל העולם – מעולם לא דיברו עליה בכזו פתיחות כפי שעושה גיא מרוז בספר לא נורמאלי שמבוסס על מחזה שכתב. ...