קובי עובדיה

קובי עובדיה

סופר


1.
"אני אחכה עד שאתי תקום מהספה, ותלך לקנות עיתון דרושים, ותשב עם טוש צהוב, ותסמן לעצמה בעיגול חיים חדשים, ואז היא תצא, תמצא עבודה, והיא תכיר שם איזה מישהו, והם יתחתנו, ולנו תהיה שמחה גדולה בבית וכל הדמויות של הסדרה יבואו, פעם ראשונה שכל הקצוות יתחברו לפרק אחד, וכשההוא של אתי ישבור את הכוס, כל הצופים יקומו במסעדות, ימחאו כפיים, יתרגשו, והספה הלבנה של אתי תנשום לרווחה, סוף סוף היא תגיד, סוף סוף." העונה האחרונה של מוטי ביטון הוא רומן התבגרות מצחיק ואיום, פרוע ושובר לב. רומן המשבש את העולם והשפה ובדרך מפר טאבו אחר טאבו. ירוחם, 1989. מוטי ביטון בן 13. שתי אחיותיו מהרהרות בהתאבדות, בבית חי דיכאון. גם דוב גדול חי בבית, מביט בהם בשתיקה. כדי לברוח מהמציאות שלו, מוטי כותב אופרת סבון. ממש כמו "שושלת", רגע האושר היחיד עבורו במהלך השבוע. באופרת הסבון שלו משחקים רק אשכנזים, בדיוק אותם אשכנזים שפיטרו את אמו מהעבודה וגרמו למצב הביש הזה. מוטי ביטון כותב את יצירת חייו ולא מפסיק לשקר כדי למצוא אמת. בשעה שעולמו מטלטל על ידי כוחות גדולים ממנו, כל שנותר לו הוא לכתוב את העונה האחרונה שלו. העונה האחרונה של מוטי ביטון....

2.
"וסטיב ג'ובס סיפר שיום אחד הוא לקח אל-אס-די והסתכל על האייקון של החברה שלו. ואחרי כמה שעות, אאוריקה, התפוח נפל מן העץ, והוא הבין, הוא יברא מחדש את פרי עץ הדעת. ואם תהפוך את האייפון שלך עכשיו, תוכל גם אתה לראות את התפוח הנגוס חרות בו. ואני זוכרת שפעם אתה אמרת לי שאתה מאוכזב מאיך שהעתיד נראה, כי היית בטוח שכבר נהיה בחלל, אז בוא תבין, שאנחנו כבר הגענו רחוק יותר מהחלל, אנחנו הגענו אל תוך האינטרנט." מעולם לא נראתה בספרות העברית יצירה שאפתנית, עזת מבע ופרובוקטיבית כמו 2007, יצירתו השנייה של הסופר עטור השבחים קובי עובדיה. זהו ספר הנקרא בנשימה עצורה, שנכתב בהינף אחד תחת מצב אותו מתאר המחבר כהארה רוחנית. במרכז הספר עומדת דמותו הסוחפת והגרנדיוזית של שרון יאנג - הגבר שהגיע משום מקום לכל מקום, האיש שהמציא את עצמו מחדש. מאות מעריצים אותו – אבל לא יודעים מי הוא ולא פגשו אותו מעולם, רבים מאוהבים בו – אבל הוא מתעב את עצמו ולא יודע מהי אהבה. מדירתו במרומי מגדל מגורים תל-אביבי, מסוגר בקן של טכנולוגיה ועיצוב, הוא שולט על עשרות "עבדים" מרצון, חבוי מאחורי מסכה ומסך המחשב. אבל כאשר קורה משהו נורא המטלטל את יסודות קיומו, הוא מאבד את השליטה בחייו שלו, עד שהוא מבקש להיגאל ולברוא עצמו שוב מחדש. עובדיה בורא דמות המורכבת כולה מציטוטים על ציטוטים, שמתוכם נבראת ייחודיות גדולה. בדיוק מופתי הוא לוכד את רוח הזמן והמקום ומציע מעוף מכושף שכולו יופי, אימה ואמת. 2007 הוא רומן מצחיק ומפחיד, על-זמני ועכשווי, המטייל בעולמות של מעלה ומשתכשך בעולמות של מטה באותה נינוחות. קובי עובדיה נולד בשנת 1982, בוגר מגמת קולנוע. ספרו הראשון "העונה האחרונה של מוטי ביטון" (כתר, 2013) זכה לשבחי המבקרים, נבחר לאחד מעשרת הספרים הטובים של 2013 וסימן אותו כאחד הקולות הספרותיים האמיצים והבולטים של דורו....


לא הצלחתי להתחבר לספר. מעבר לזה שהדמות מאוד שחצנית ומתנשאת, מצאתי את הכתיבה של קובי עובדיה יותר מידי וולגרית ומדכאת לפעמים בשבילי. למרות ש... המשך לקרוא
עצוב, קשה, במיוחד למי שמכיר מקרוב את הנושאים האלה.. כתוב בצורה מאוד יפה ומיוחדת. "מת להגיע לכרית ולספר לה דמעות" , "פשוט המשכתי לישון במיטה ו... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר נחמד המספר על ילד בשם מוטי שחייי בבית רעוע כאשר אימו ואחותו סובלות מדכאונות, והוא נאלץ להתמודד עם משפחתו, בין ל-בין הוא כותב אופרת סבון... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב
יקח לי עוד הרבה זמן לעכל לגמרי את יצירת המופת המהדהדת הזאת- מטריד ונוקב מאין כמוהו. שוחט כל פרה קדושה אפשרית. קורע מצחוק. *חודשיים אחרי, עד... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב
ספר הראשון של קובי עובדיה. כתוב מפי נער בגיל ההתבגרות,על משפחתו שגרה בירוחם, אמא בדיכאון כמו כן אחות שלא יוצאת מהבית ולא עושה עם החיים שלה... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ