לוי אשכול, ראש הממשלה באחת התקופות הדרמטיות ביותר בחיי מדינת ישראל, זכור, למרבה האירוניה, "בזכות" גמגומו המפורסם ערב מלחמת ששת הימים, יותר מאשר בזכות הישגיו הגדולים. הביוגרפיה אשכול מספרת את סיפורו של אדם גדול אשר ההיסטוריה גרמה לו עוול. לוי אשכול, שר אוצר, שר ביטחון וראש ממשלה שנאלץ להתמודד עם צלו הענק של בן גוריון, הצעיד את מדינת ישראל הצעירה להישגים המשפיעים על דמותה עד היום הזה. האיש ללא כריזמה, שהיה שנים רבות מטרה לחצי לעג ובדיחות, מתגלה בספר כאיש חכם, יצרי, רומנטיקן, בעל חוש הומור מבריק. קריאה באשכול מעוררת געגועים למנהיגות חכמה, מתונה, מאוזנת וצנועה, שדומה כי כבר חלפה מן העולם. פרופסור יוסי גולדשטיין, היסטוריון וביוגרף, מחבר הביוגרפיות 'אחד העם' ו'מנחם אוסישקין'....

דמותה של גולדה מאיר מאז החלה בפעילותה הציבורית הייתה מושא להערצה. בעשרים וחמש השנים שבהן נשאה בתפקידים רמים – שרת העבודה, החוץ, מזכירת "מפלגת העבודה" וראש הממשלה – אהב אותה הציבור והעריך אותה. והנה כיום (2012), יש שיכנוה כ"אחת מראשי הממשלה הגרועות בהיסטוריה של מדינת ישראל"; ויש שיאשימוה כנושאת האשמה העיקרית ב"מחדל" יום הכיפורים. לא זו בלבד, אלא שעם השנים נחשבה למי שמייצגת שליחת ציבור שמרנית, בעל תפיסת עולם פשטנית המחזיקה בדעות קדומות הגובלות בגזענות. מצאנו, שגולדה הייתה אישיות מרשימה. היה בה משהו חם ואנושי לא מצוי בין פוליטיקאים. היא ידעה לומר את הדברים הנכונים. תמיד תיבלה את דבריה בהומור דק. גברים חיזרו אחריה. חברותיה אהבו להיות במחיצתה. אמירותיה היו ענייניות, היא לא הלכה סחור סחור כיאה לבני מעמדה. היא ניחנה בחוכמת מעשה. היה ברור בדבריה שזו האמת שלה, ואתה הלכה כל הדרך. העולם העריך אותה. היא הייתה מהאישים שהפכו את ההסתדרות למנוף לקידום החברה; שרת העבודה מהטובים שידעה ישראל, שהצליחה ליצור מערכת חוקים סוציאליים מהמתקדמות בעולם. כשרת חוץ הלכה על פי משנתו של בן-גוריון. בתפקיד ראש ממשלה פעלה ביעילות. השטחים שנכבשו בששת הימים היו בעיניה גבולות בטוחים. היא לא האמינה בשלום. מאחר שהסיבה העיקרית לפרוץ מלחמת יום הכיפורים הייתה סרבנותה, היא בהחלט אשמה בהתלקחותה. להצדקתה ייאמר כי אף פעם לא השלתה איש. תמיד אמרה שאין היא מאמינה לערבים. לכן החזרת השטחים רק תסכן את ישראל. בראייה נוקשה זו שיקפה את רוח בני דורה שהאמינו בישראל גדולה וחזקה שאיש לא יוכל לה. היא התאימה אפוא לדור ההוא והוא התאים לה. את הסיבה להבדל הדרמתי שבין דימויה הכושל להצלחתה המזהירה לאורך עשרות שנים, צריך לחפש בפסיכולוגיה של הזיכרון הקולקטיבי הישראלי, ואין זה מן העניין כאן. בקביעה המושתתת על חקר ההיסטוריה, נמצא שגולדה הייתה אחת האישים החשובים יותר בתולדות ישראל בראשיתה. ...

ספר זה הוא ביוגרפיה מקיפה של חיי יצחק רבין – האדם, המצביא והמדינאי – שמהלכי חייו הפכו אותו לחייל בצבא השלום של ישראל. רבין היה איש של ניגודים : מופנם, צנוע ביישן , ועם זאת בעל אישיות חזקה, שאפתן ולוחם על עקרונותיו. בתפקידים השונים שמילא היה מוכן לשאת בכל כובד האחריות, אך היה גם שביר, כפי שהוכח בהתמוטטותו ערב מלחמת ששת ימים. הספר סוקר את חיו מאז היותו נער: את הצטרפותו לפלמ"ח, את התפתחותו למפקד ולאסטרטג במלחמת השחרור, את דרכו בצה"ל עד להתמנותו לרמטכ"ל ואת פעולותיו בבניית צה"ל, ששיאן הניצחון הסוחף במלחמת ששת הימים.עם שחרורו מצה"ל הפך המפקד, הצבר שלא ידע אנגלית, לשגריר ישראל בוושינגטון, שם תרם רבות לחיזוק הקשרים בין ישראל לארצות הברית וזכה להישגים מרשימים .שנותיו כראש ממשלה היו רצופות מאבקים פוליטיים בתוך מפלגתו ומחוצה לה. עוד בטרם פשט את מדיו הגיע למסקנה כי לא ניתן לחיות על חרב לנצח, וכי החזרת מרבית השטחים תוביל לשלום . ואכן הסכמי הביניים שהשיג עם מצרים הווי בסיס להסכם השלום שהשיג יורשו, מנחם בגין. על בסיס אותן הנחות חתם בעת כהונתוהשנייה כראש ממשלה על הסכם שלום עם ירדן, על הסכמי אוסלו עם הפלסטינים, ודחף לשלום מלא ובר-קיימא עם סוריה. עם הירצחו נקטעה באיבה פעילותו למען השלום....

סלע, אחד מבכירי האימונולוגים בעולם, נשיא מכון ויצמן – שתרם רבות לפיתוחו ולקידומו של המכון – וחתן "פרס ישראל" בגיל 35, נולד בפולין, חווה את אימת הנאצים ועלייתו החפוזה ארצה הצילה את חייו. הוא למד כימיה באוניברסיטה העברית, והפך עם השנים למדען מבריק. לעיני הקורא נחשפים קורותיו של איש יוצא דופן. סלע הפך לאחד המדענים המצוטטים ביותר במחקר המדעי וקיבל פרסים חשובים, ובהם פרס רוטשילד, פרס קרן וולף ופרס הרפואה על שם בֶּילֶה לאטור. במחקריו על מודלים של חלבונים הוא גילה, בין השאר, את הבקרה התורשתית של התגובה החיסונית. הוא המדען הראשון בישראל, ואחד המדענים הבודדים בעולם, אשר היה מעורב בפיתוח שתי תרופות "רבות-מכר" שמכירותיהן גבוהות ממיליארד דולר בשנה. ה"קופקסון", התרופה לחולי טרשת נפוצה, שאותה פיתח עם רות ארנון וחבר מדענים מהמכון, הפכה לתרופה המצליחה ביותר בעולם המדע בישראל. לצדה פיתח עם אסתר הורביץ ואתי פירק את הסינרגיה שבין התרופה "אֵרְבִּיטוּקְס" לתרופה כימותרפית, שבזכותה זכו מאות אלפי חולי סרטן המעי הגס וסרטן הצוואר והראש לתרופה יעילה. ביוגרפיה מרתקת זו מגוללת את סיפורו של מדען ואיש תרבות, איש משפחה ואיש רעים להתרועע, אוהב אדם בכל מאודו. יוסי גולדשטיין, חוקר תולדות התנועה הציונית ומדינת ישראל בראשיתן, כתב עשרות רבות של מאמרים וספרים, ובהם ביוגרפיות של אחד-העם, מנחם אוסישקין, לוי אשכול, יצחק רבין, גולדה מאיר ואלי הורביץ. לימד שנים רבות באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה הפתוחה. כיום פרופסור באוניברסיטת אריאל. מן הביקורת: קשה שלא לפתוח סקירה על הביוגרפיה של פרופ' מיכאל סלע בציטוט פילוסופי. במקרה זה נראה שבחירה טבעית עשויה להיות אמרתו של מישל מונטיין, הפילוסוף הצרפתי בן המאה ה16-, שאמר כי "יצירת המופת הגדולה והמפוארת שלנו היא לדעת איך לנהל את חיינו". אפשר לספר סיפורים רבים על חייו המרתקים של מיכאל סלע, אבל דבר אחד ברור: האיש ידע, ויודע, לנהל את חייו. במובן זה מדובר בחיים שהם יצירת מופת מפוארת. מדובר באדם שהשגיו המדעיים חובקי עולם. אין עוד אדם מלבדו המעורב ישירות ובאופו מרכזי ומהותי בפיתוחן של שתי תרופות לשתי מחלות שונות בתכלית. תרופות שמליוני בני אדם חייבים להם את הארכת חייהם ושיפורם. מעטים האנשים כמותו שמילאו וממלאים תפקידי מפתח בעת ובעונה אחת בענייני מדינה, במדע, בכלכלה, באמנות ובתרבות". המכון, מכון ויצמן למדע...

אלי הורביץ, הצליח להפוך חברת תרופות קטנה מפ"ת לחברת התרופות הגנרית הגדולה בעולם, ששוויה מעל 40 מיליארד דולר. איך עשה זאת? מה הייתה משנתו של אלי הורביץ? מה הנחה אותו לאורך הדרך? איפה הייתה טבע בלעדיו? כיצד קרה, שבמשך 34 שנותיו כמנהלה הכללי, רכשה, השתלטה או התמזגה "טבע" עם למעלה מארבעים חברות בהצלחה מסחררת, בעוד ממוצע ההצלחה העולמי של מיזוגים, רכישות והשתלטויות נמוך בהרבה? מסיפורו של אלי הורביץ, עולה סיפור נסיקתה המזהירה של "טבע" מחברה משפחתית קטנה לצמרת התעשייה העולמית, בעזרת מנהליה ועובדיה הרבים. הורביץ נחשב לעילוי. הוא התחיל לעבוד בחברה של משפחת אשתו כשוטף מבחנות במעבדות - עבודה צדדית כשלמד כלכלה באוניברסיטה. תוך שנים מעטות כבר היה ברור לכולם כי העובד הצעיר הוא העתודה הניהולית של החברה. כבר בזמן הלימודים התחיל הורביץ להסדיר ולייעל תהליכים שונים בחברה, שאחד המוצרים הנמכרים ביותר שלה היה עלוקות חיות. הוא היה הראשון שבנה תחשיבי עלויות, שהחליפו את "שיטת האינטואיציה", כהגדרתו, שלפיה עבד המנכ"ל שלו - שהיה גם חמו. הוא גם הכניס למפעל שיטה חדשנית נוספת: בדיקת זמני העבודה בתחנות שונות וייעול הייצור, ובמאמץ רב הצליח לשכנע את המנכ"ל לשכור מהנדס ייצור שינהל את העבודה. בגיל 24 תיכנן והוציא לפועל עסקה ענקית של אסיא עם לקוחותיה בטורקיה, בסכום דמיוני באותם הימים של מיליון דולר - שההברקה בה היתה בכך שהתמורה במט"ח טורקי, שערכו נשחק, הוחלפה באגוזים שיוצאו לארה"ב. הוא שיכנע את בנק דיסקונט לממן את העסקה וכל המעורבים רשמו רווחים. למעשה, הרווחים מאותו ברטר עלו על כלל הרווחים של אסיא מיצוא בשלוש השנים שלפני כן. בשל גודלו הקטן של שוק התרופות בישראל, הציע הורביץ, בצעד נועז נוסף, לייצא תרופות למדינות אפריקה העניות במקום למדינות המערב. האסטרטגיה הזו והדרך שבה יושמה - הורביץ ועובדיו נסעו ברחבי ניגריה עם כלי רכב מסחריים מלאים בתרופות ומכרו אותן ישירות לנשים אפריקאיות - התגלתה כהברקה. כבר בשנים הראשונות הניבה הפעילות באפריקה רווחים של מאות אלפי לירות לאסיא, ובהמשך נהפכה ליחידה הרווחית ביותר שלה. לאחר מלחמת ששת הימים, עם זאת, היא הוחלפה בפעילות בארה"ב ובאירופה. אלי הורביץ נהג להתוות שיטות ואסטרטגיות חדשות בסמכותיות, אולם עם הזמן הועברו יותר ויותר סמכויות לעובדים, בעיקר לעובדים המקומיים בארצות זרות. כחלק מן האסטרטגיה הניהולית הכוללת של טבע, ננקטה מדיניות אשר פיתחה ויישמה שיטות ניהול שונות לשווקים שונים בהם פעלה החברה. בנוסף, החברה הגדילה את יכולות הייצור שלה גם בעיתות מיתון. במסגרת החדשנות וההסתכלות לטוח הרחוק, כבר בשנות ה- 70 של המאה הקודמת, הוכנסה לטבע מערכת מחשוב וחשבונאות מתקדמת. בנוסף, חלק מן ההצלחה של טבע ואלי הורביץ, נזקף לזכות העובדה, כי תמיד הלך בעקבות מדיניות הממשלה והתמקד בתחומים בהם בחרה לעודד ולטפח. מנועי הצמיחה הבאים, היו רכישות של מתחרות בישראל ולאחר מכן, רכישות של מתחרות בחו"ל. שיעור ההצלחות של טבע בביצוע רכישות ומיזוגים, גבוה לאין שיעור מן המקובל במגזר העסקי. הספר מציג סקירה של תולדות חיו של אלי הרוביץ, מלידתו בירושלים בשנת 1932, עובר בתחנות בחייו עד לפטירתו בטרם עת. אלי הורביץ היה ישראלי שורשי, מלח הארץ. המחויבות הלאומית היא רק פן אחד בישראליות ההיא, שאיפיינה את אנשי העסקים של פעם. גם הסגנון הצנוע של הורביץ, שגר בדירה רגילה למדי גם כשהיה כבר איש עשיר, כבר לא ממש באופנה. הוא לא חיפש את קרבתם של מפורסמים ובעלי כוח, ושמר על יחסים הוגנים עם עובדיו. הורביץ, סביר להניח, לא היה עושה לאף אחד תספורת, ועד היום נמצא המטה של החברה הגנרית הגדולה בעולם באותו בניין בפתח תקוה, ממנו צמחה לענק שהינה כיום. "אלי היה אדם של אנשים. הוא אף פעם לא ראה את עצמו מעל העובדים, אלא כמי שעובד אתם ולצדם, אף שתמיד הרגשתי שהוא שלוש-ארבע רמות מעל כולנו ביכולת האישית שלו", סיפר עוזי קרניאל, חברו הקרוב ומי שהיה היועץ המשפטי של טבע עשרות שנים. "כשאדם מתייחס לאחרים תמיד בכבוד ובהערכה, אי אפשר שלא לאהוב אותו". במקביל לעבודתו ב"טבע" עסק אלי הורביץ בפעילות ציבורית ענפה. כך למשל כנשיא התאחדות התעשיינים הוביל לחתימה על עסקת החבילה שתרמה לחיסול האינפלציה הדוהרת בשנות השמונים, ואף נבחר להציל את בנק לאומי מהתמוטטות לאחר משבר המניות. ראשי המדינה ביקשו את קרבתו, והוא שימש לרבים מהם כיועץ, אך סירב לקבל את הצעותיהם לשמש בתפקידי מפתח במדינת ישראל, מנשיא המדינה ועד שר האוצר וראש עיריית ירושלים, ודבק במפעל חייו. בביוגרפיה זו, המסתמכת על רבבות מסמכים וראיונות, ובמרכזם ריאיון נדיר בן 120 שעות עם אלי הורביץ, מנסה ההיסטוריון יוסי גולדשטיין לפצח את חידתו של ענק התעשייה וחלוץ הגלובליזציה הישראלית. פרופסור יוסי גולדשטיין, חוקר תולדות התנועה הציונית ומדינת ישראל בראשיתן, כתב עשרות רבות של מאמרים וספרים, ובהם ביוגרפיות על אחד-העם, מנחם אוסישקין, לוי אשכול, יצחק רבין וגולדה מאיר....

ביוגרפיה זו מקיפה את תולדות חייו של דוד בן-גוריון החל בילדותו ונעוריו בעיר הולדתו פלונסק שבפולין וכלה במותו בשנת 1973. ראייה פרספקטיבית זו של תולדות חייו המוגשת בשני כרכי גוריון הן בעובדות המוצגות בה, הן -הספר שונה מביוגרפיות וממחקרים קודמים שנכתבו על בן הביוגרפיה מבוססת על מקורות ראשוניים .בתובנות, באופי הניתוחים ההיסטוריים ובמסקנות שבחלקם לא נעשה שימוש עד כה: יומנו של בן-גוריון, מקור היסטורי שאין לו תחליף המלמד על חייו, אף כי כתיבתו מגמתית ומידת אמינותו מוגבלת; איגרותיו; ,על פעילותו ועל הלך מחשבתו עיתונות נבחרת, וכן על מקורות משניים. כתיבתה הייתה כרוכה ;פרוטוקולים הקשורים בו בהתחבטות בשאלות רבות הקשורות בחשיבותו ההיסטורית של מושא הביוגרפיה - גדול המדינאים היהודים מאז ומעולם - ובאישיותו המורכבת. מי היה האיש? החכם באדם? בעל אינטואיציה לעילא? איש מדון? בעל חמלה? מניפולטור פוליטי? עקשן ללא קץ? איש מוזר בהתנהגותו. נמצא קשר בין ההתפתחויות ההיסטוריות לבין תכונות באישיותו. בן-גוריון לא נרתע מקבלת החלטות קשות, גם כאשר ידע שתוצאותיהן יכולות להיות נוראיות, גם כאשר היה מודע לכך שהוא עלול הוא ידע להחליט ולהשליט מרותו. .לטעות בניתוחיו הפוליטיים, הצבאיים, הכלכליים והמדיניים כאשר עשה כן עמד על שלו, גם אם ההתנגדות הייתה דרמטית. אכן, היו לו טעויות בניתוח המציאות. ואפשר לראות את הטעויות שעשה כעיקר. אף על פי כן, לא היה עוד מנהיג כמוהו אשר השפיע על החברה היהודית בעידן המודרני ואשר הכרעותיו הדרמטיות קבעו לימים את אופייה והתפתחותה של מדינת ישראל. הכרך הראשון של הביוגרפיה מתחיל בעיר הולדתו פלונסק שפולין, בעלייתו ארצה ובהתערותו בה כבן “העלייה השנייה”. בהמשך מתוארת נסיעתו לארצות הברית, חזרתו ארצה והפיכתו למנהיג “הסתדרות העובדים”. הספר מתאר, מסביר ומנתח את הצלחתו בהפיכת ההסתדרות לגוף הפוליטי, הכלכלי והחברתי החשוב ביותר ביישוב היהודי בארץ בתקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במקביל, הדיון מבקש לתהות כיצד הפך בן גוריון, מאז הכתרתו ב 1935- ליושב ראש הנהלת הסוכנות, למי שהוביל את היישוב היהודי לעצמאות מדינית בארץ ישראל. הכרך השני בתולדות חייו של בן-גוריון מתחיל בהכרזה על הקמת מדינת ישראל ובמלחמת העצמאות, ממשיך בהסבר ובניתוח שנות כהונתו כראש ממשלה, ומסתיים במותו. פרופ’ יוסי גולדשטיין, היסטוריון החוקר את תולדות הציונות ותולדות מדינת ישראל בראשיתה, גולדה מאיר, אחד-העם ,פרסם ספרים ומאמרים רבים, ובהם ביוגרפיות על לוי אשכול, יצחק רבין ומנחם אוסישקין. כיום הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת אריאל. ספר ראשון – כיבוש ההנהגה 636 עמוד. ספר שני – המנהיג – עלייתו ושקיעתו 816 עמוד....

גם בחמסין הישראלי הלוהט הקפיד גרשון זלקינד על לבוש אירופי של חליפה ועניבה. אבל המפנה מבטו מטה, היה נתקל בנעליו המרובבות בשמן מכונות ומאובקות באבק רצפת הייצור של מפעלו. זלקינד, מהבולטים שבאנשי העסקים במדינת ישראל, איל הון לפי כל מדד, היה ונשאר כל ימיו תעשיין בנשמתו. זלקינד הגיע לארץ ישראל בשנת 1933 כילד, יחד עם הוריו שנמלטו מגרמניה הנאצית. במלחמת השחרור, כסטודנט מגויס, היה ממגיני גוש עציון ונפצע בקרב "שיירת נבי דניאל". לאחר לימודים בפוליטכניקום היוקרתי שבציריך, שווייץ, ויתר על קריירה מבטיחה כפיזיקאי חוקר ובחר לחזור לארץ ולהמשיך את שושלת התעשיינים שהקימו אבות אבותיו עוד ברוסיה של המאה ה־19. דרכו של זלקינד ממפעל השנאים "אלקו" עד לאימפריית "אלקו־אלקטרה" היא סיפור מרתק של כישרון, תעוזה וחריצות, שזור בהצלחות מפוארות וגם בכישלונות שמהם ידע להתאושש, להפיק תובנות ולהמשיך הלאה בהצלחה להצלחה הבאה. בשל הקפדתו היתרה להתרחק מאור הזרקורים ומעין התקשורת, רבים מן האירועים המתוארים בספר נחשפים כאן ראשונה. בסיפורו האישי והמשפחתי משולבות גם אבני דרך ונקודות ציון משמעותיות מ־70 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל וכלכלתה. גרשון זלקינד היה איש רנסנס בכל הווייתו, והוא מתגלה בספר זה כאיש של אהבות גדולות: למשפחתו, לארצו, לתעשייה, לטכנולוגיה, לאמנות, להיסטוריה ולמדע. בדרכו המופנמת ידע לחלוק את אהבותיו עם הסובבים אותו. הוא הותיר חותם עמוק בתעשייה ובמשק הישראליים, וגעגוע בלתי־פוסק בלבות אוהביו....