|
|
|
2.
|
|
האם אפגוש אדם כמותי? מהרהר יעקב השופט כשהוא עושה דרכו לחנות המכולת וממנה בחזרה לביתו. באותה שאלה בדיוק מהרהר ישראל, שהחיים דחקוהו להיות פקיד בבנק מסחרי בירושלים.
"עמוד-שניים ליום" הוא ספר על חיי היומיום ועל אוסף של דמויות שהמחבר ספק נזכר בהן ספק יוצר אותן לעצמו. את בעיותיהן הפשוטות, האנושיות, הוא מציג כבעיות שהזמן גרמן, וככאלה שחווייתן כִזכות מאירה את המציאות בת החלוף באור מן הנצח.
ברגישות ובהומור, וכדרכם של סופרים המבקשים לזַכות את עצמם ואת הרבים בחוויית-הקיום, טווה המחבר עלילה פשוטה: חזרתו של המספר מן הכולבו לביתו ולחיקה של אשתו לספר לה באהבה כי כתב סיפור.
אבל עמוד-שניים ליום פשוט רק לכאורה: מעמוד לעמוד הוא מתבהר כרומן הגותי השוזר את רעיונותיו הפילוסופיים של שפינוזה בהגיגים של המחבר - שזהותו נטמעת בזהות גיבוריו ובזהות מספרוֹ.
זמן וחידלון, חמלה ואחווה, טבע ורוח ובעיקר זיכרון ושכחה הם לב לבו של הספר, והם מבטאים מתחילתו ועד סופו את תמהיל חיינו הנשקף מעיניו של המחבר: העצב על חד-פעמיות ההוויה לצד השמחה הנובעת דווקא מתוך מוגבלותנו.
"הנה זכינו להיות קיימים ולא הפסדנו זכות זו," אומר המספר על סף דלת ביתו, "אבל אלמלא היינו מוגבלים לא היינו יכולים לזכות בזכות הזאת, ומציאותנו לא הייתה יכולה לצאת מן הכוח אל הפועל, ועל כן יש לראות במוגבלות הזאת ברכה ולא קללה, יתרון ולא חיסרון, שהנה מן המוגבלות בוקעות יצירות הממלאות את הנפש שמחה."...
|
|
3.
|
|
הקורא בכתבי שפינוזה מגלה שדבריו ביחס לשלוש אבני היסוד המרכיבים את תורתו – העצם, התואר והאופן – מכילים סתירות. העצם (הטבע, אלוהים), טוען שפינוזה, הוא יחיד, אינסופי ובלתי ניתן לחלוקה, אך גם מכיל בתוכו בהכרח אינסוף תארים ואופנים. התארים, לדבריו, הם בגדר מה שהשכל תופס בטבע, אולם הם גם בעלי ממשות עצמאית מחוץ לרוחנו. והאופנים (הדברים הפרטיים) – פעם מציאותם אינה הכרחית מכיוון שהיא נגזרת ממציאות אופנים כמותם, ומכאן שהם משוללי חירות, ופעם מציאותם הכרחית מכיוון שהיא נגזרת מהטבע האלוהי, ומכאן שהם בעלי חירות. בשל קשיים אלו סוברים פרשנים רבים שמשנתו של שפינוזה אינה קוהרנטית.
בספר זה מוצעת פרשנות אשר לפיה משנתו של שפינוזה אינה מכילה סתירות, כאשר דבריו כולם משתלבים לכדי תורה המציגה מערכת יחסים קוהרנטית בין שלושת מרכיבי הקיום. על פי פרשנות זו האחדות, שאותה מחייב השכל, והריבוי, המתחייב מהשכל הישר, עולים בקנה אחד.
הפרשנות שמציע צדוק עלון מאירה סוגיות נוספות השנויות במחלוקת במשנת שפינוזה, ביניהן: מה מהות הקשר בין האונטולוגיה של שפינוזה לאתיקה שלו? האם בהיות העצם "דבר חושב" ניתן לייחס לו תודעה עצמית? האם שפינוזה, בהציבו תכלית למציאותו של האדם, אינו נקלע למצב של אשליה ותרמית עצמית? מדוע קיימת דו-משמעות כה בולטת במשנתו? מהי "התמדת" הנפש ומהי "התמדת" הגוף ומה יחסן לזמן ולנצח? מה הקשר בין רציונליזם למיסטיציזם במשנת שפינוזה, ומה מקומו של המונח "אהבת אלוהים השכלית" בסוגיה זו?
צדוק עלון, ד"ר לפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית, פרסם עד כה שני ספרי שירה ושני ספרי פרוזה.
"פרקי אבות פילוסופיים: בין פרקי אבות לפילוסופיה המערבית", אותו כתב במשותף עם ד"ר בנצי שרייבר, ראה אור לאחרונה....
|
|
4.
|
|
"בבואי לכתב שיר/ אני נזהר מנטיה שבי/ להתפעל מקיומם של מלים/ וצירופי מלים/ שמא תוליך אותי שולל" ...
|
|
5.
|
|
ספר זה מעמת היגדים סמי-פילוסופיים המפוזרים על פני פרקי אבות עם משנתם הפילוסופית של הוגי דעות מערביים. במהלך השנים נכתבו חיבורים רבים על פרקי אבות, שכן אלו נוגעים בשלל בעיות אנושיות וחברתיות המעסיקות את בני האדם מאז ומעולם. אולם, ספר זה הוא הראשון הדן בצורה שיטתית, תמציתית ומעמיקה בהיגדים הפילוסופים הפזורים לאורכם. עם זאת, הספר כתוב בבהירות ובלשון קולחת, ממעיט בהערות שוליים וב"דקדוקים אקדמאיים" והוא מביא בפני הקורא המתעניין מקורות רלבנטיים לדיון.
תרומת הספר הנה כפולה: ראשית, הוא מקבץ רעיונות והיגדים העוסקים באותו עניין פילוסופי אך מופיעים במקומות שונים בפרקי אבות ולעיתים אף נאמרים על ידי הוגים שונים; זאת בשונה מחיבורים אחרים שמפרשים כל משנה ומשנה לפי סדר הופעתה. שנית, הספר מעמת בין היגדים פילוסופיים שנאמרו על ידי חכמי ישראל בפרקי אבות לבין הגותם של פילוסופים מערביים באותו נושא, תוך חידוד השווה והשונה ביניהם. בחלק מן הפרקים הספר מציע גם פרשנות מקורית לבעיות ולקשיים שנותרו בהבנת ההיגדים הפילוסופיים של חכמי ישראל. ספר זה הוא בעל תרומה רבה למי שהפילוסופיה וההגות היהודית קרובים לליבו, ולמי שמתעניין בהגות יהודית מקורית בהקשר הרחב של הציביליזציה המערבית.
על המחברים:
ד"ר בנצי שרייבר הוא ראש תחום מתודולוגיה בחטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל ומרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטת בר אילן. ד"ר שרייבר סיים את לימודי הדוקטורט בחוג למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא פרסם עשרות מאמרים על שוק ההון, על שוק המט"ח ובנושאי בנקאות בג'ורנלים מובילים בארץ ובעולם והוא חובב פילוסופיה, יוגה ומוזיקה. פרסם עם רעייתו, דפנה, ספר חידושים על פרשיות השבוע – מנחת דבש (2005).
ד"ר צדוק עלון הוא מנהל מרכז המבקרים בבנק ישראל. ד"ר עלון סיים את לימודי הדוקטורט בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא פרסם מספר ספרי שירה ופרוזה; ספרו האחרון – "שפינוזה – רציונאליסט ומיסטיקן" עומד לראות אור במהלך 2016 בהוצאת רסלינג....
|
|
