לין הביטה בגבר ששכב במיטה. פניו היו מוסבות אל הקיר. הוא ישן, חשבה, או שמא הוא סובל כאבים. מכל מקום הוא לא הפנה את פניו כאשר הם נכנסו לחדר. דוקטור ג'קובי גחן על המיטה. ”ער או ישן?” שאל. ”הו, אתה ער. הבאתי לך אחות. נערה נחמדה עם שם נחמד. לין, לין מורגן”. לין עמדה לצידו של הרופא והושיטה את ידה. על פניה היה שפוך חיוך עליז, חיוך מקצועי ואוטומטי. האיש במיטה הפנה את ראשו. ליו עמדה, ידה פשוטה קדימה, אך החיוך קפא על שפתיה. היא היתה משותקת כליל למשך רגע שדמה לנצח. מזווית עינה ראתה את המבט המופתע על פני הרופא. האיש ששכב במיטה היה רונלד אדייר!...

הרושם הראשון בו נתקלה היה של ראש גדול מכוסה בשיער כסוף, שפם דוקרני ועיניים חודרות. הדבר דמה לפגישה עם מגדל אייפל או עם הקולוסאום לראשונה לאחר שראית אותם עשרות פעמים בתמונות ובגלויות. חיוכה המקצועי של לילי קפא על שפתיה. מי הוא חולה זה? על פי רוב נהגה לילי להתקרב למיטתו של החולה, להושיט לעברו את ידה ולהציג את עצמה. כך לימדו אותה בקורס לאחיות. אך האדם לפניו ניצבה לא התאים לגישה כוו. היה זה אדם שהטיל את חיתתו על הבית הלבן, אדם עליו אמרו שגם נשיא המדינה ירא מפניו......

הכל החל כאשר האחות פיליס מקנזי השיבה על צלצול הטלפון. "הלו, הלו, מי זה?" שאלה פיליס. היא יכלה לשמוע מישהו מתנשם מצידו האחר של קו הטלפון. מתנשם, זה הכל. היא החזירה את השפורפרת למקומה. "מי זה היה?" שאלה מרת קואט, החולה בה טיפלה פיליס. "מספר מוטעה, כנראה," אמרה פיליס. "הוא לא אמר דבר." אבל קור חלף בעצמותיה. כך החל העניין אך לפני שהכל הסתיים איימה סכנה רצינית על חייה של גראטכן, נכדתה בת השמונה של מרת קואט. ...

הדברים שקרו – היו בלתי אפשריים. הרי לא ייתכן שהיא הניחה שתי זרועותיה על כתפיו ואחזה בהן. לא יתכן כי הצמידה את פיה על פיו. לא -לא ייתכן. אך היא הייתה בזרועותיו, שנכרכו סביבה, כאילו חיכה לכך זמן רב! ואולי זהו בדיוק מה שקרה? אולי הוא אכן חיכה לכך זמן רב, רב מאד!...

נורמה סקוט השתוקקה מתמיד לנסוע לחופשה בפריז, אולם כיצד תוכל להרשות ואת לעצמה? לכן כאשר הוצע לה לנסוע לצרפת כאחות מלווה של אדם קשיש וחולה, לא היססה הרבה וקפצה על ההזדמנות. אולם עד מהרה גילתה כי לפריז נסע לא האב הקשיש והחולה, כי אם הבן הצעיר והבוטח בעצמו... עיר האורות, יפה ועטורה בצבעי סתיו, בישמה את נורמה בקסמיה וסיחררה את ראשה. האם תוכל נורמה לשוב לעבודתה האפורה באמריקה? אולי תתפתח ידידותה עם הרופא האמריקאי למשהו רציני? או אולי יצליחו בני משפחת דה-ורנה האציליים ליישר את ההדורים? ...

"הבה נשמע זאת", אמר דוקטור בראונלי אל הנרי פרנקלין, שהיה חבר רב השפעה בחבר המייסדים של בית החולים קראנסטון היל. "ובכן, אותו ברנש מן העיתון בא לראות את קלארה, וככל הנראה לעין, יש בצוות העובדים אדם ששום בית חולים המכבד את עצמו לא היה מעסיק אותו". "אתה מתכוון לאחד מן הרופאים?" שאל בראונלי בדריכות פתאומית. "לא רופא. אחות. ג'רלדין אדאמס". דוקטור בראונלי הזדקף במקומו. "ג'רלדין אדאמס?" מה איתה? "אני מבין שהיא היתה נערת שעשועים ידועה לשמצה, שהצטלמה בצורה מעוררת שערוריה, והיתה אפילו מעורבת בתאונת פגע וברח. לא היית רוצה להעסיק אדם שכזה בצוות האחיות שלך, האין זאת? היא עובדת במחלקת הילדים. אין זה מקום הולם במיוחד, האין זאת? ...

מה קורה כאשר האחות האמריקאית הצעירה נשלחת לכמה חודשי השתלמות בעיר ווינה הרומנטית? ומה גם שראש הצוות הנוסע איננו אלא דוקטור פראנץ שניידר, יליד ווינה שהיגר לארה"ב לאחר השתלטות הנאצים על אוסטריה. כבר באמריקה דיברו הכל על האהבה שנרקמה בין האחות מרי החמודה לבין הרופא הווינאי...האם בווינה יפרח החלום? אך בווינה מופיע הבארון ההונגרי קומלוסי, והאחות מרי נסחפת בקסמיו עד להרפתקאה מסוכנת אל מעבר למסך הברזל...האם תשתחרר מרי מהבארון ההונגרי? האם תזכה באהבתו של דוקטור שניידר?...