לין הביטה בגבר ששכב במיטה. פניו היו מוסבות אל הקיר. הוא ישן, חשבה, או
שמא הוא סובל כאבים. מכל מקום הוא לא הפנה את פניו כאשר הם נכנסו לחדר.
דוקטור ג'קובי גחן על המיטה. ”ער או ישן?” שאל. ”הו, אתה ער.
הבאתי לך אחות. נערה נחמדה עם שם נחמד. לין, לין מורגן”.
לין עמדה לצידו של הרופא והושיטה את ידה. על פניה היה שפוך חיוך עליז,
חיוך מקצועי ואוטומטי.
האיש במיטה הפנה את ראשו.
ליו עמדה, ידה פשוטה קדימה, אך החיוך קפא על שפתיה. היא היתה משותקת כליל
למשך רגע שדמה לנצח. מזווית עינה ראתה את המבט המופתע על פני הרופא.
האיש ששכב במיטה היה רונלד אדייר!