הרבי מלובביץ' הוא סיפור של דרמה גדולה, של טרגדיה ושל ניצחון. זהו סיפורו של אדם בשר ודם, שהיה לאגדה עוד בחייו ועל אחת כמה וכמה לאחר מותו. סיפורו של מנחם מנדל שניאורסון, אשר הפך עדה חסידית קטנה, מוכה וחבולה לאחר דיכוי מידי הקומוניזם וההשמדה הנאצית, לאחת התנועות הדתיות היהודיות הידועות בימינו, תנועה הפורשת שליחים על פני תבל כולה במטרה להפיץ את תורתו המשיחית של הרבי. מחברי הספר, פרופסור מנחם פרידמן ופרופסור שמואל היילמן ביססו את עבודתם על ראיונות, על מחקר ארכיוני נרחב ביותר ואפילו על בילוש, וכך, הספר מגלה כיצד הצליח הגבר ששאף להיות מהנדס, אדם פרטי רחוק מהנהגה דתית, להמציא את עצמו מחדש והיה למנהיג דתי אדוק וכריזמטי. כיצד עלה בידי האיש שנולד וגדל בקצה תחום המושב היהודי שברוסיה הצארית לצאת את גבולות ברית המועצות יחד עם חותנו, "הרבי השישי", וללמוד באוניברסיטאות ברלין ופריז, שם ביקש להשתקע. הספר מסביר איך קרה שמלחמת העולם השנייה קטעה את חלומותיו והביאה אותו ל"חצר" חותנו שניטעה מחדש בברוקלין שבניו יורק, הוא מגולל גם את עלייתו לכס האדמו"רות ב-1951 לאחר מאבק רווי אינטריגות משפחתיות, ומתאר את פרשת נישואיו הלא-שגרתיים עם מוסיה-מושקא, בתו השנייה של "הרבי השישי", ואת דמותה הייחודית. הרבי מלובביץ' הוא גם סיפורה של תנועה דתית-משיחית המאמינה שהרבי שלה, השביעי בשושלת האדמו"רים מלובביץ', והדור הנוכחי – "הדור השביעי" – הם אלה שיזכו להגשים את תקוות הגאולה של העם היהודי ולבנות את בית המקדש, ובתוך כך מכחישה את המוות, מתוך ביטחון שהרבי שלה הוא המשיח שיחיה לעד. תנועה שלא כל חבריה קיבלו כפשוטו את מותו של הרבי בשנת תשנ"ד (1994). הספר The Rebbe זכה בארצות הברית בפרס the National Jewish Book Award לשנת 2010. "ביוגרפיה פוקחת עיניים... מרתקת ובהירה... קריאת חובה לכל מי שרוצה להכיר את חסידות חב"ד-לובביץ' ולהבין כיצד הפך מנחם מנדל שניאורסון להיות "הרבי", בה' הידיעה." נתנאל דויטש, הארץ "ביוגרפיה משובחת... מר היילמן ומר פרידמן הם המדריכים המתאימים ביותר לספר את הסיפור. ספרם הוא מופת למחקר קפדני והערכות מאוזנות וחכמות..." מרטין זיו Washington Times "ספר זה יהיה המסמך יוצא הדופן ביותר שנדפס על אודות חייו של הרבי מלובביץ', על השפעתו ועל חייו שלאחר החיים." אהרן הווארד Jewish Herald-Voice "ביוגרפיה חשובה... זהו הסיפור המלא והאמין ביותר שנוכל לבקש על חייו של המנהיג הרוחני הענק הזה." סול רוזנברג, New York Sun "ביוגרפיה טובה מאוד, נגישה, לא הגיוגרפית, של הרבי מלובביץ'... מומלצת מאוד לכל החוקר את ההיסטוריה היהודית במאה העשרים." שמואל בן-גד, AJL Newsleller מנחם פרידמן הוא אחד החוקרים המובילים בחקר החברה היהודית בעידן המודרני. הוא תרם רבות לחקר החברה החרדית והדתית-מודרנית, להתפתחותן של הקבוצות הפונדמנטליסטיות ולהבנת תופעת ההקצנה הדתית. מנחם פרידמן הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, היה מנהל המכון ליהדות ומחשבה בת-זמננו ושימש כפרופסור אורח בכמה מהאוניברסיטאות החשובות בארה"ב ובאנגליה. מספריו: חברה ודת – האורתודוקסיה הלא-ציונית בארץ-ישראל; החברה החרדית – מקורות מגמות ותהליכים; חברה במשבר לגיטימציה – הישוב הישן האשכנזי 1917-1900; התפשטות תוך הסתגרות – הקהילה החרדית בירושלים (בשיתוף עם יוסף שלהב). שמואל היילמן הוא ראש הקתדרה ללימודים יהודיים על שם הרולד פרושנסקי ב"גרדיואט סנטר" ופרופסור כבוד מן המנין לסוציולוגיה בקווינס קולג', אוניברסיטת ניו יורק. בשנת 2008 הוא נבחר על ידי קרן פולברייט כמומחה בכיר ונשלח לסין, שם הרצה בננג'ינג, בהנאן ובשנגחאי. פרופסור היילמן שימש פרופסור אורח לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, ובאוניברסיטאות באוסטרליה, והיה מרצה אורח באוניברסיטאות חשובות בארצות הברית, אוסטרליה, קנדה וקוריאה הדרומית. מספריו: Portrait of American Jews; The People of the Book; A Walker in Jerusalem; Defenders of the Faith; The Gate Behind the Wall. ...

סיפורו של היישוב הישן האשכנזי בשלהי התקופה העות'מאנית הוא סיפור של חברה מיוחדת במינה, שהיתה אמורה להיות חברת מופת המקדישה את זמנה לתפילה וללימוד תורה בארץ הקודש, אבל היתה לחברה שנודעה בעולם היהודי במריבות שבשעריה. בשל פילוגה ופיצולה לכוללים ולמוסדות, לא התגבשה בה אפילו הנהגה קהילתית רבנית אחת, גם לא לנוכח המשבר הקיומי של מלחמת העולם הראשונה. בתוקף היותה 'חברת לומדים', שרבים מבניה עסקו בלימוד תורה, תבעה מן העולם היהודי תמיכה כלכלית, אך לא הצליחה להעמיד גדולי תורה שהעולם היהודי ייזקק להוראתם, וישיבותיה לא משכו אליהן את המוכשרים שבלומדי התורה בעולם היהודי. ואפשר, בדרך פרדוקסלית, שדווקא משום ש'חברה פורשת' זו, עיקר עיסוקה היה בלימוד תורה ולא בעיסוק כלכלי, נמנעה מן המוכשרים לכך האפשרות להיות גדולי תורה. לכן היה 'היישוב הישן' נתון במשבר לגיטימציה, וזה החריף עוד על רקע התפתחותו של 'היישוב החדש', שהציג לפני העולם היהודי חלופה לאידאל של 'יישוב ארץ - ישראל'. ואף על פי כן סיפורו של היישוב הישן האשכנזי בראשית המאה העשרים אינו סיפור של דעיכה והתפוררות. לעומת קהילות יהודיות מסורתיות אחרות, הצליח היישוב הישן האשכנזי להתמודד עם אתגרי החילון והמודרנה. המחבר - שספריו הקודמים עסקו בהתפתחותה של האורתודוקסיה היהודית בארץ - ישראל במחצית הראשונה של תקופת המנדט, ובהתפתחותה של 'חברת הלומדים' החרדית לאחר קום המדינה - מראה בספר זה שחברה נתמכת אינה חברה חלשה דווקא. החברה הזאת הוכיחה חוסן פנימי ויזמות חברתית, פיתחה מוסדות סעד, חינוך ורפואה, ובנתה שכונות מגורים חדשות מחוץ לחומה. כושר ההתמודדות הזה אמנם לא נמצא לו ליישוב הישן האשכנזי בימי מלחמת העולם הראשונה, כשהיה קרוב להתמוטטות ולהתפוררות, לולא הסיוע 'הציוני', אבל לאחר המלחמה וכינון המנדט הבריטי, וגם, למרבה האירוניה, עקב התפתחותו של היישוב היהודי הציוני, שהיה לארץ מקלט ליהודי הגולה האירופית, החלה הקהילה הזאת להתאושש....