“גרוניך אומר שכולם רוצים שירים פשוטים. אני מודה, אני אוהבת שירים פשוטים. שירים שהיופי שלהם גלוי לי. בדיוק כפי שאני מבכרת ציורים אמפרסיוניסטיים על פני מודרניים. אני אוהבת את האסטתיקה, את הכבוד שהם רוחשים לעין שלי. לפעמים אין לי כוח לעודף הבעה שאני חשה שמסתער עלי.
תנו לי פשטות, מילים יפות שנושבות על פני תודעתי, כמעט מלטפות.
מילים שלא כמו אצל גרוניך אומרות לי הרבה, רק לא יותר מדי.
כאלה הם שיריו ש”
