“פול גלנון פשוט ריכז את כל הנושאים האהובים עליו לספר אחד מופלא שאפשר להנות בו גם מעולם הפנטזיה, גם מעולם המתח והבלשות וגם מעולם הילדים. פנטסטי.”

“חמוד,שנון,מקורי. לא אומר שהספר הזה הוא יצירת המופת של המאה, אך לא אשמיץ את הרעיון המקסים ואת הכריכה המעניינת. ברצינות, מי יוכל להתיק מבטו מין הילד\היפופוטם שנאבק להישאר בעולם החומרי בעודו נשאב לספר. למען ההגינות, הרעיון נראה לי די מטופש בהתחלה, אבל הכריכה! אוי! הכריכה! את תשפטו אותי אבל החזיר\ילד הזה כישף את ידיי וגרם להם לקנות את הספר. העלילה עוקבת אחרי ילד שקוראים לו נורמן (אני לא אפרט...)”

“הו, בולמוספר... זוכר את כל ההרגעים המתוקים שחלקנו ביחד? את יום הפיינטבול וריאקים בכיתה ו', כשקימטתי, עיקמתי וכלכתי אותך לגמרי? את הרגע ההוא, שבו מצאתי אותך אחרי ששכחתי אותך בחוץ של הלילה, וירד גשם? את הפעם ההיא שרכבתי על האופניים לחברה, וקפצת מתוך הסלסילה אל הבוץ? הו, היו זמנים. אתה בטח כועס עלי כי כל הזכרונות המשותפים שלנו קשורים איכשהו בך נפגע. חבל. גדלת להיות ספר כל כך יפה *מוחה דמעת אושר*”

“בסך הכל: יפה, מושך, כיפי לקריאה וכתוב בצורה מהנה ביותר. אבל... (מתישהו, כולנו יודעים שיגיע "אבל") הרגיש לי ממש קטוע, כל ההעברות האלה מספר אחד לשני, הדמויות האהובות שכבר אהבת מספר אחד נעלמות ברגע שנורמן חוזר לעולם הרגיל, וזה ממש לא עושה את כל העניין כיפי... חוצמזה, אני מאמינה שאתה כבר לא יכול באמת ליהנות כמו שצריך כשאתה קורא את הספר בגיל 13... הוא מיועד לגילאי 11, 10, אולי 12... או שאני טועה -”

“פול גלנון פשוט ריכז את כל הנושאים האהובים עליו לספר אחד מופלא שאפשר להנות בו גם מעולם הפנטזיה, גם מעולם המתח והבלשות וגם מעולם הילדים. פנטסטי.”

“חמוד,שנון,מקורי. לא אומר שהספר הזה הוא יצירת המופת של המאה, אך לא אשמיץ את הרעיון המקסים ואת הכריכה המעניינת. ברצינות, מי יוכל להתיק מבטו מין הילד\היפופוטם שנאבק להישאר בעולם החומרי בעודו נשאב לספר. למען ההגינות, הרעיון נראה לי די מטופש בהתחלה, אבל הכריכה! אוי! הכריכה! את תשפטו אותי אבל החזיר\ילד הזה כישף את ידיי וגרם להם לקנות את הספר. העלילה עוקבת אחרי ילד שקוראים לו נורמן (אני לא אפרט...)”

“הו, בולמוספר... זוכר את כל ההרגעים המתוקים שחלקנו ביחד? את יום הפיינטבול וריאקים בכיתה ו', כשקימטתי, עיקמתי וכלכתי אותך לגמרי? את הרגע ההוא, שבו מצאתי אותך אחרי ששכחתי אותך בחוץ של הלילה, וירד גשם? את הפעם ההיא שרכבתי על האופניים לחברה, וקפצת מתוך הסלסילה אל הבוץ? הו, היו זמנים. אתה בטח כועס עלי כי כל הזכרונות המשותפים שלנו קשורים איכשהו בך נפגע. חבל. גדלת להיות ספר כל כך יפה *מוחה דמעת אושר*”

“בסך הכל: יפה, מושך, כיפי לקריאה וכתוב בצורה מהנה ביותר. אבל... (מתישהו, כולנו יודעים שיגיע "אבל") הרגיש לי ממש קטוע, כל ההעברות האלה מספר אחד לשני, הדמויות האהובות שכבר אהבת מספר אחד נעלמות ברגע שנורמן חוזר לעולם הרגיל, וזה ממש לא עושה את כל העניין כיפי... חוצמזה, אני מאמינה שאתה כבר לא יכול באמת ליהנות כמו שצריך כשאתה קורא את הספר בגיל 13... הוא מיועד לגילאי 11, 10, אולי 12... או שאני טועה -”