“איך זה שכוכב אחד לבד מעז.
לפני הרבה שנים יצאנו לטיול משפחות באזור בית גוברין, בו קיימת מערכת מחילות ששימשו מסתור ללוחמיו של בר כוכבא. מצאתי את עצמי במערה צרה, מתפלש באבק, נושם אוויר מעופש, וזוחל בטור אחר הורים וילדים. לפתע הפנס שלי כבה, וזמן קצר לאחר מכן, הטור נעצר, במה שנראה אובדן דרך במערות לבירינט שתכליתן הייתה לבלבל את האויב. למרות שעבר זמן רב, חרוטה בזיכרוני תחושת החרדה הבלתי נשלטת בה נתקפ”