» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (35):
חינוך, למידה, תקשורת, תרבות בלשנות ומילונים למכירה,
חינוך,
צריך להוסיף תמונה לאתר,
צריך להוסיף תקציר,
ספרים שאני רוצה ,
לראות את נאפולי ולמות!,
ספרים שקראתי- צבא ביטחון פוליטיקה היסטוריה,
הדרכה ועיון- ספרים להחלפה,
ספרים להחלפה,
עיון,
RTBCPT3,
E,
ספרי עיון,
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה,
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
חינוך ואוריינות,
המזרח התיכון והאסלאם - הסכסוך הישראלי פלסטיני (בבנייה),
חברה ומדינה | תרבות ותקשורת,
ארץ ישראל | ציונות | תולדות היישוב,
לקרוא, לקרוא, לקרוא!,
חברה וסוציולוגיה,
רוצה לקרוא,
קראתי,
חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה,
מסקרן,
ספרים שמכרתי,
ביום מן הימים,
רשימת ספרים,
עיון - לקרוא,
כז"ד-נרכשו,
דיגיטליים-"עברית",
ספרים שנכתבו על ידי סופרים שיש להם פודקאסט,
טכנולוגיה ומדע,
ספרים שאני רוצה,
תומחר ,
עוד ...
|
|
1.
|
|
יום אחד הבנתי שאני כבר לא מבין שום דבר. המציאות, שקודם לכן היתה ברורה ומסודרת, הפכה לשבורה, מנותצת לרסיסים, חסרת היגיון פנימי. האם זה בגלל שאני מסתכל על העולם דרך העיניים של גוגל, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ואפילו ווייז?
זו תקופה נפלאה, שבה הטכנולוגיה מאפשרת חיים הרבה יותר קלים. קליק אחד, וקשרים ישנים מתחדשים. קליק אחד, וקשרים חדשים נוצרים. קליק אחד, וחוויות מרהיבות משותפות. קליק אחד, ודיונים סוערים מתלהטים.
בקליק אנחנו מקצרים את הנסיעה לכל מקום, בקליק אנחנו צופים בסדרה שלמה בלילה אחד, בקליק אנחנו מוצאים אהבה לרגע - או יותר — בקליק אנחנו מקבלים תשובה לכל שאלה.
מי זוכר את הימים בלי טלפון נייד? מי זוכר את הימים בלי טלפון חכם?!
זו תקופה נפלאה — וגם מבהילה. כי כשהטכנולוגיה נותנת, היא גם לוקחת, והמחיר שאנחנו משלמים עליה גבוה, ועלול להיות עוד גבוה יותר. עד כמה אנחנו מודעים לזה? מעט מאוד. אולי בכלל לא.
אם גם אתם מרגישים שהעולם הפך כאוטי, משונה, מוזר והזוי, יובל דרור מזמין אתכם למסע פוקח עיניים.
"קוד סמוי" מציג בצורה שיטתית, חדה ומרתקת את המחיר האמיתי של החיים בעידן הדיגיטלי. הוא מסביר כיצד שירותים דיגיטליים מעצבים את תפיסת העולם שלנו, מתאר את ההשלכות הפסיכולוגיות, התרבותיות והחברתיות של העידן הטכנולוגי על חיינו ומבהיר מדוע יש לנו תחושה שהמציאות יצאה מכלל שליטה.
ד"ר יובל דרור הוא סוציולוג העוסק בקשרים שבין בני האדם לטכנולוגיות שבהן הם משתמשים. הוא היה כתב ועורך בתחומי מדע וטכנולוגיה ב"הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"חדשות 2" ושימש כפרשן לאינטרנט וטכנולוגיה בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" בערוץ 10. כיהן כראש המסלול לתקשורת דיגיטלית וכדיקאן בית הספר לתקשורת במכללה למינהל.
בעשור האחרון העביר דרור מאות הרצאות וייעץ לחברות הגדולות במשק על השפעות הטכנולוגיה על עובדים, מנהלים וארגונים. הוא פרסם ארבעה ספרים ואינספור כתבות, מאמרים, ראיונות וטורים העוסקים בהשפעת המדיה החדשה על החברה....
|
|
2.
|
|
הלודיטים האנגלים ששברו בחמת זעם את מכונות האריגה, ההאקרים בעלי תודעה פוליטית שתוקפים אתרי מימשל, הגולשים שמשתפים קובצי מוזיקה, מפתחי אמצעי התקשורת והלוחמים למען חופש הביטוי באינטרנט - הם ורבים אחרים לוקחים חלק במאבקים פוליטיים שנעשים בעזרת הטכנולוגיה, נגדה ובתוכה.טכנולוגיה נייטרלית?תשכחו מזה....
|
|
3.
|
|
ספר זה מביא את תולדות "החינוך המשותף" בקיבוץ מדגניה, ערב מלחמת העולם הראשונה, ועד ל254 - הקיבוצים החילוניים של סוף המאה העשרים, המשתייכים ל"תנועה הקיבוצית". בפרקי הספר נבחן בשיטתיות המתח המתמיד שבין המעשה וההלכה בחינוך הקיבוצי. לאחר דיון בתורת החינוך המשותף ובחלוקת הטיפול בין בית ההורים ו"בית - הילדים", מפרט המחבר את התפתחות ההלכה והמעשה של כל "גורמי החינוך" הקיבוצי : החינוך הקיבוצי הפורמלי בגיל הרך, בגן ובבית - הספר "חברת הילדים" ו"הנעורים", האחראית לעבודה ולחיי התרבות וכלולים בה כל "הקבוצות החינוכיות" בגילים השונים וגם חניכי "עליית הנוער" ונקלטים מבחוץ ; תנועת - הנוער הקיבוצית שהאריכה את פעילותה לגילאי העלומים שבין 20 ל30 - . פרק מיוחד מוקדש למערכת החינוך הקיבוצית: "מחלקות החינוך" התנועתיות, ועדת החינוך הבינקיבוצית וועדות החינוך בכל קיבוץ ; הפעילות החינוכית האזורית ; "סמינרי הקיבוצים" להכשרת מורים באורנים ובתל - אביב שהיו למכללות אקדמיות לחינוך, ו"האגף (כיום מינהל) לחינוך התיישבותי" במשרד החינוך. בפרק הסיכום בספר כלולים הערכה מחקרית והיסטורית של החינוך המשותף ובוגריו, ותשובה לשאלת המחקר המרכזית : מה ניתן ללמוד מניסיון הקיבוץ על הקשר בין מעשה ותיאוריה בחינוך? יובל דרור הוא פרופסור - חבר לתולדות החינוך בבית - הספר לחינוך של אוניברסיטת תל - אביב. בשנים 1997 - 1990 ניהל את "אורנים". פרסם מאמרים רבים בכתבי - עת וספרים מדעיים, ערך שלושה קבצים על החינוך הקיבוצי וחיבר ארבעה ספרים : 'החינוך החברתי - ערכי ב"זרם העובדים" בתקופת המנדט' (1994) ;Ciurricula in der .Israel' - Schule (1995, עם יעקב ליברמן) ; 'ביה"ס האוניברסיטאי בין "האקדמיה" ל"שדה" : ביה"ס לחינוך באוניברסיטת חיפה תשכ"ד - תשמ"ג' (1997), ו'החינוך העברי בימי הבית הלאומי' (1999, עם שמעון רשף)....
|
|
4.
|
|
החינוך הוא אמצעי חשוב ומרכזי בביסוסן של תנועות לאומיות.
הספר כלים שלובים בחינוך הלאומי: הסיפור הציוני מוסיף לחקר הלאומיות את ההיבט החינוך הלאומי בבתי הספר.
הנחת המוצא בספר זה היא שה'איך' בחינוך בכלל ובחינוך לאידאולוגיה לאומית בפרט חשוב לא פחות מה'מה' – החינוך מסייע למאמץ הלאומי לא רק בתכנים, אלא גם במגוון הכלים שהוא משתמש בהם.
חינוך לאומי משמעותו הן חינוך לכול הן חינוך ערכי או אידאולוגי ללאומיות.
לאחר מבוא היסטורי ותאורטי, עוסק הספר ב'כלים השלובים' של החינוך הלאומי הציוני, החל משלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכלה במדינת ישראל של ימינו.
בחלק הראשון נדונים הכלים הבלתי-פורמליים שרובם שלובים בלימוד הפורמלי בבית הספר, ובהם חברות תלמידים, טקסים וחגים, טיולים והכשרה טרום-צבאית ומסגרות אחרות.
החלק השני עניינו יזמות וחידושים בשדה החינוך ודרכי הפצתם. בחלק השלישי נדונים העקרונות החינוכיים הכוללים של החינוך הלאומי, כגון תכניות ליבה, שתפקידן להבליט את המכנה המשותף הלאומי ולהפיצו, או ההלכה החינוכית שנובעת מהעשייה של מורים ומחנכים מובילים.
הספר עוסק בשלושה מעגלים קהילתיים: החינוך הקיבוצי, הייחודי במובנים רבים, ששימש מעבדה חינוכית-חברתית בישראל ובעולם; החינוך בבתי ספר של זרם העובדים; החינוך הכללי (הלא דתי) ביישוב והחינוך הממלכתי במדינת ישראל....
|
|
5.
|
|
הפסוק התנ"כי "היֵלכו שנַים יחדָו, בלתי אם נועדו?" (עמוס, ג, ג) זכה לפירושים שונים. המבוא לספר זה וכל מאמריו עוסקים בביטוייה השונים של היהדות הקיבוצית עוד מימיו הראשונים של הקיבוץ ובמשך יותר ממאה שנות קיומו. ארבע סוגיות עיקריות בספר: התיקוף (פֶּריודיזציה) של תולדות היהדות בקיבוץ; ההבדלים בין התנועות הקיבוציות ביחסן הדואלי ליהדות; התכנים הטקסטואליים והאינטר-טקסטואליוּת ביהדות הקיבוצית – חגים, טקסים ועוד, וכן המסגרות והכלים החדשניים שיצר הקיבוץ כחלק מהחלוציות התרבותית שלו. (המאמרים מובאים כאן בקיצור שמם.)
השער הראשון - תולדות "היהדות הקיבוצית" - מציג שבעה היבטים: "יהדות, יהודים וקיבוץ בראשי פרקים" מאת מוקי צור; "שיח הקיבוץ והיהדות: על מה הדיון?" מאת משה שנר; אייל ברנדייס על "הפנים היהודיות של האידֵאולוגיה הקיבוצית"; טל אלמליח על "זיקת 'השומר הצעיר' לדת ולמסורת היהודית בשנים 1935–1982". שני מאמרים היסטוריים-סוציולוגיים עוסקים בדוריות ובין-דוריות: "החזרה לארון הספרים היהודי כמקור לגיבוש זהות יהודית-קיבוצית" מאת אלון גן, ו"טקסים וריטואלים בקבוצות הצעירים השיתופיות במרחב החילוני בישראל" מאת נעמה אזולאי, קבוצות שממשיכות את דרך הקיבוץ לשיטתן ברחבי הארץ.
השער השני - קיבוץ ויהדות באמנות מציג את הנושא מבעד לשלוש סוגות אמנותיות: אמנות פלסטית ומוזֵאולוגיה: "גולה ויהדות ב'משכן לאמנות עין חרוד' ובתנועת הקיבוץ המאוחד" מאת גליה בר-אור; ספרות: "על חיפושי דרך רוחניים ב'מעגלות' ו'השער נעול' לדוד מלץ" מאת שולה קשת, וטקסי חג: "ייחודו של החג הקיבוצי ותרומתו לתרבות הישראלית כמשתקפים ביצירתו והגותו של מתתיהו שלם" מאת נורית פיינשטיין.
השער השלישי - קיבוץ ויהדות במכללות החינוך הקיבוציות מביא את מאמרו של שי פרוכטמן "החינוך היהודי בהגותו החינוכית של מרדכי סגל", ואת מאמרה של שרה שדמי-וורטמן "חברותא: תורה, עבודה גמילות חסדים בקהילה עירונית ובקיבוץ המתחדש". חותמים את הספר דוד מיטלברג ורוברטה בל-קליגלר במאמרם "'עמיות יהודית' הלכה למעשה: 25 שנות פרויקט אורן במכללה האקדמית לחינוך אורנים".
פרופסור יובל דרור, עורך הספר, מופקד על הקתדרה לחינוך יהודי ע"ש ג'ואן וחיים קונסטנטינר בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב. הוא מרכז קבוצת המחקר "קיבוץ ויהדות", המשותפת לקתדרה לחינוך יהודי שבאוניברסיטת תל אביב וליד טבנקין, המרכז המחקרי, התיעודי והרעיוני של התנועה הקיבוצית, שמשתתפיה מפרסמים את הספר הזה. היה חבר חמדיה בשנים 1970–2001, ומאז הוא חבר בשכונה הקהילתית שבקיבוץ כפר רופין....
|
|
8.
|
|
בעריכת יובל דרור.
בחלקו הראשון של הספר מובאים הקדמה, מבוא תיאורטי וכן מאמרים על הרקע ההיסטורי-ביוגרפי של החבורות השיתופיות ועל התגבשותן (מאת יובל דרור, ניר מיכאלי ואלי אברהמי). בחלק השני נידונים הקיבוצים העירוניים (במאמרים מאת עידו אלוני, ארנה שמר, נעמי שמריהו-תור ויונתן אנסון וקרן אנגלשטיין ואורנה גלץ-דודי). בחלק השלישי מובא סיפורן של תנועות הבוגרים של תנועות הנוער במחקריהם של ירון איילון, רונן שחטר, אדם הישראלי וניר מיכאלי ודני רוזוליו ז"ל. בחלק הסיכום נידונים המאפיינים המשותפים לקבוצות השיתופיות בישראל (ניר מיכאלי) וכחלק ממגמה עולמית (אליהו [צצה] רגב); באחרית דבר משרטט יובל דרור תשובות העולות מהספר לשאלות המחקר....
|
|
