ולדימיר גַלַקְטיונוביץ' קוֹרוֹלֶנְקוֹ (ברוסית: Влади́мир Галактио́нович Короле́нко; באוקראינית: Володимир Галактіонович Короленко; 15 ביולי (ע"פ הלוח הגריגוריאני: 27 ביולי) 1853, ז'יטומיר – 25 בדצמבר 1921, פולטאבה) היה סופר רוסי ממוצא אוקראיני, עיתונאי, מהפכן ופעיל ציבור בתחום זכויות האזרח במשטר הצאר, בעת מלחמת האזרחים ברוסיה ובשנות השלטון הסובייטי. מרבית יצירותיו הספרותיות של קורולנקו הושפעו מילדותו באוקראינה ומגירושו לסיביר בעקבות פעילותו הציבורית. לאחר שחזר מגלותו בסיביר עסק ביצירה ספרותית ובכתיבה פובליציסטית בבמות מרכזיות, ולצדן בפעילות ציבורית ערה.
קורלנקו עמד לעזרתה של יהדות רוסיה כאשר נכח במשפט בייליס וסקר אותו בעיתונות תוך שהוא מביע עמדה תומכת ומגוננת על הנאשם וטוען לחפותו המלאה. יוצרים עבריים אחדים עמדו עמו בקשר פורה, כגון אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר) וזאב ז'בוטינסקי. יצירותיו תורגמו לעברית וראו אור בהוצאות לאור עבריות בארץ ישראל ובגולה משלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
רחוב על שם קורלנקו נמצא בעיר תל אביב, ליד רחוב אמיל זולא, סמוך לשדרות בן-גוריון פינת דיזנגוף.