מיכל, נערת תיכון מרעננה, יורדת עם חברותיה לאילת לחופשה המשנה את חייה. באילת, עיר החופש, מתאהבת מיכל בטל, שוטר מוסווה שעוצר אותה. מי הוא אותו שוטר צעיר מתל - אביב, קצין ביחידה מובחרת שבחר לחיות באילת? על מה נעצרת מיכל ומה מניע את טל לעזור לנוער הנקלע במצוקה? רומן עדין ונפלא נרקם בין השניים. מיכל עוזרת לטל לפרוק מעל לבו מטען קשה ולספר על אסונו, וחוט האהבה נקשר ביניהם. "...מיכל מרכינה ראשה על כתפו ומרגישה כי הכול נמס בתוכה וכל כך טוב לה שהיתה רוצה לבכות מאושר. "איך אפשר לעצור את השעה הנפלאה הזאת?" היא חושבת. במבט אוהב ומתפנק היא פונה אל טל: "ספר לי מה קרה אחר כך, כשהבאת את איציק הביתה. הוא הפסיק לברוח? הוא חזר לבית הספר?... והסמים?..." - ספר מרתק ומרגש עד דמעות -...

דנינו היה דג מאושר, באגם מי הכנרת גר. באותו החורף לא היה ענן בשמים, ולכן לא ירדה שם אף טיפת מים. הצטמצם האגם ונגלה החוף, נבהלו הדגים: האם זה הסוף?...

הספר כבר לא סוד הוא רומן שובה לב המגולל מסכת חיים מסקרנת ומפתיעה החובקת זוגיוּת וחברוּת אִמהוּת ומשפחה הנעות בטלטלות החיים. מיכל, נערת תיכון, ולאה‘לה, מתנדבת צעירה בקיבוץ, שאינן מכירות זו את זו, יולדות באותו לילה בחדרים סמוכים שני בנים שהרו אותם מחוץ לנישואין, ושתיהן מוסרות את הבנים לאימוץ. חייה של מיכל מתנהלים בצל טראומת אונס שעברה בנעוריה כשהיא מדחיקה ומנסה לשכוח את התינוק שמסרה לאימוץ. בבגרותה היא מפתחת קריירה אקדמית מצליחה כשסודהּ שמור עִמהּ. לאה‘לה חוזרת לביתה באוסטרליה, נישאת ומקימה משפחה, אך לא מסוגלת לשכוח את התינוק שילדה. במהלך כל השנים היא אינה חדלה לקווֹת כי יום יבוא ובנה יפתח את תיק האימוץ... מדי שנה, ליום הולדתו, היא שולחת אליו מכתב ומתנה הנשמרים עבורו לצד תיקו האישי במשרד הרווחה. באווירה רגשית וטעונה נחשפות בפני הקורא דמויות מרתקות נוספות שסיפור חייהן שזור בחיי גיבורות הספר על רקע נופי הארץ המוּכּרים. לקרוא, לאהוב ולהתרגש. בספרה כבר לא סוד מפליאה צילה דגון לכתוב סיפור חיים מפעים ומרגש הפורט על נימי נפשו של הקורא וחושף התלבטויות אנושיות מרתקות. הסופרת שוזרת ביד אמן עלילה רבת פנים הלקוחה מעולם של מכאוב לצד אהבה, תקווה ושמחת חיים. הקריאה בספר מלאת עניין, סוחפת ואינה מרפה מהקורא בעודה נוגעת בנושאים בעלי רגישות אישית וציבורית, ומותירה חומר רב למחשבה. הספר שומר על מתח ומרתק את הקורא עד סופו המפתיע. דר' ב. דקל - שוחר ספרות צילה דגון כותבת שירה ופרוזה למבוגרים, לבני נוער ולילדים.‎ כבר לא סוד הוא הרומן החמישי שלה, הרואה אור לצד ספרי ילדים ובני נוער רבים שפורסמו. ...

בוקר בהיר אחד דניאל, ילדת טבע סקרנית ואינטלגנטית, מפסיקה פתאום לדבר. היא מסתגרת בעולמה ומתַקשרת עם משפחתה וחבריה באמצעות מילים שהיא גוזרת ושומרת בתוך מזוודה. חייה של דניאל רצופים בקשיים ובאתגרים בשל אי יכולתה לדבר, החל מילדותה, לאורך נעוריה ועד להיותה אישה. בין השאר היא מוצאת בצילום כלי ביטוי לרגשותיה ולתקשורת עם הסביבה, והמצלמה הופכת לה לפה. האם השתיקה של דניאל תישאר גזירה משמיים? ומה גורם לאמה הכוחנית והאנוכית לעזוב את משפחתה ולהפוך את בעלה מסלע איתן ועוגן משפחתי לשבר כלי? העלילה שזורה בהפתעות ובאירועים בלתי צפויים שמזמנים לקורא חוויה ייחודית, מסקרנת ומרתקת. ובעודו מציץ אל מחוזות הנפש של גיבורה שאינה מדברת, הוא מוזמן להציץ גם אל מחוזות קסומים באחד מאיי יוון ובעיירת ספרים ציורית באנגליה....

אהבה מוזרה נרקמה בין בת המושבה הצעירה לגבר השרמנטי, הזר והמבוגר שהגיע לראש-פינה מארגנטינה ונשא אותה לאישה. 'לא יכולתי אחרת', תאמר גיבורת הספר שברחה מהארץ ונעלמה לאחר מות בעלה כשהיא מותירה מאחור עשרות שנות נישואים כאובים. במהלך מנוסתה היא חוצה גבולות ויבשות, מגיעה למחוזות מרתקים ופוגשת אנשים קסומים המעניקים טעמים חדשים לחייה בחיפושיה אחרי האושר המיוחל. אירועים בלתי צפויים ומסעירים עוברים על גיבורת הספר הבועטת במוסכמות ובדרכה הייחודית והנחושה מנתבת את דרכה. עלילת הספר וגיבוריו הם פרי הדמיון. הוויית החיים ומרבית המקומות, המראות והנופים לקוחים מהמציאות....

קוראים לי מיקאלה, ואני שמחה לספר לכם על הרפתקאות מרגשות שקרו לי בתקופה המוזרה שעברה על העולם ועל הארץ שלנו. כשבכל מקום השתוללה מגפת הקורונה, וכולם נזהרו שלא להידבק, החלטתי שאני חייבת לחפש אי בים, מקום שבו לא נגעה המגפה. כדי למצוא את המקום הנכון, זחלתי מתחת לאדמה כמו חפרפרת, עפתי על גבי ציפור ענקית בשמיים, הפלגתי בים, שחיתי עם סוסוני ים, רכבתי על גבי צב ים ענק, ופגשתי פרפרים, משמידי חיידקים, בגודל של ציפורים. לבסוף הגעתי לאי שבטח אף אחד עוד לא מכיר, חוץ ממני - האי של פיקאסו, אי שאין בו בכלל מחלות. סיפור הרפתקאות כזה לא שמעתם מעולם. אחרי שתסיימו לקרוא את הספר, בטח גם אתם תרצו לראות את אותם המקומות הקסומים שאליהם הגעתי. רוצים להכיר את האי ואת הדרך אליו? בבקשה, אתם מוזמנים לקרוא. להתראות באי, מיקאלה....