הספר הזה, כמו הרבה אחרים, מזכיר לי אותי ואת ילדיי. מסופר בו על דובשן הדובון שאהב לעשות עם אמא שלו הרבה דברים: לשחק, לצייר, לבשל ועוד...יום אחד אמא שלו אמרה לו שהיא צריכה לעשות כמה דברים בעצמה, ושימצא לו גם משהו לעשות, אז היא דברה קצת בטלפון (מה שנראה לו כמו נצח), וישבה קצת מול המחשב, מה שגרם לו לאבד יותר את הצפון. בסוף הוא היה חייב ללמוד להעסיק את עצמו. אז הוא יצא לחצר והכין לאמא שלו הפתעה "עוגיות