"כדאי לך לקחת את הספר הזה" מציעה בספריה אמא תשושה למראה לבתה. היא מצביעה על עותק מהוה של 'נוריקו סן הילדה מיפן'.
"מסופר כאן על ילדה בדיוק בגיל שלך, בת חמש וחצי. כשהייתי קטנה אהבתי את הספר הזה מאוד. כתוב בו הרבה על בגדים ועל בובות" מבזבזת אמא את כל תחמושת הפיתויים שלה.
"באמת?" שואלת הילדה, תוך כדי שהיא מרוקנת את פניה מכל הבעה. היא בוחנת בקצרה את הקנקן המרוט ופוסלת ללא בדיקה את מה שיש בו. "אולי ב

ספר מושלם להקריא לקטנות ערב ערב!!!
עושה מעבר מדהים מסיום יום העבודה, רוגע והכנה לשינה. גם של הבנות וגם שלי.
יפה שאפשר לייצר תוכן עדכני/מחזורי לכל ערב מבלי להשתעמם ממנו.

הספר הזה הוא אחד הספרים שהפך ללהיט, יש אותו כמעט בכל בית, וכל האמהות ה"מבינות" נורא בספרים ממליצות עליו כספר טוב. אז קניתי אותו. לא רק שלא התחברתי לקיטש הנוראי הזה, גם ילדיי לא אהבו אותו, והעדיפו שוב, שאקריא להם, בפעם המי יודע כמה, את אחד הספרים הפחות מוכרים אבל המעולים ביותר שיש כמו "איה אווץ'" או "סיפורי דוביאל".