בֶּן מְקַבֵּל בְּמַתָּנָה סֵפֶר חָדָש. אֵיזֶה כֵּיף!
אֲבָל כְּשֶׁהוּא פּוֹתֵחַ אוֹתוֹ, הוּא מְגַלֶּה עֲקֵבוֹת מְשֻׁנִּים.
נִרְאֶה שֶׁמִּישֶׁהוּ כְּבָר בִּקֵּר כָּאן לְפָנָיו...
הַאִם בֵּין הַמִּלִּים וְהַשּׁוּרוֹת מִסְתַּתֵּר לוֹ יְצוּר מוּזָר חוֹבֵב סְפָרִים?
הַאִם בֶּן יַעֲלֶה עַל עִקְבוֹתָיו?
סֵפֶר מַרְהִיב וּמְיֻחָד בְּמִינו עַל הַמִּפְגָּש עִם הַקְּרִיאָה וְעַל הַקֶּשֶׁר בֵּין מִפְלָצוֹת לְמִלִּים.