“באנגלית, השפה והסגנון של צ'טווין חינניים מאד והצליחו לרתק אותי לדפים אף על פי שהספר מחולק, בניגוד למה שמצטייר מהכותרת והתקציר, כך - 30% רשימות והעלאת זיכרונות ממסעות קודמים. 50% תיאורי מסעו הנוכחי באוסטרליה ופגישותיו עם אנשים לבנים ושחורים שונים. 10% תיאורי המסורת, החיים ומערכת האמונה האבורג'ינית. למעשה, אינני צריכה להאשים את התקציר, כי בסה"כ באמת רב הספר עוסק באוסטרליה - הקשורה קשר ישיר לאבור”

“גם אני עשיתי טיול ארוך אחרי צבא, לדרום אמריקה. האזור היפה ביותר בו ביקרתי, הבלתי-נשכח מכולם, היה פטאגוניה: קרחונים, פיורדים, יערות ומישורי עשב אין-סופיים. אבל למען האמת, טיולי התרמילאים שנעשים היום, וגם זה שאני עשיתי, כבר אינם כל כך הרפתקניים כפי שהיו בעידן שקדם להמצאת האינטרנט. הספר "בפטאגוניה" נכתב על מסע שנערך בחבל ארץ זה בשנות ה-70 - עידן ועידנים לפני זמננו. אולי התקופה האחרונה שעוד ניתן היה ל”

“קראתי אותו באוסטרליה באנגלית. לא הבנתי חלקים גדולים ממנו (הוא מכניס די הרבה תאורים מדעיים), אבל מה שהבנתי היה מעניין מאוד. באופן כללי, כשמבקרים באוסטרליה קל להסתייג מהאבוריגינים - לתייר הממוצע הם נראים כחבורה של אנשים לא כל כך יפים שמתגוללים שיכורים ברחובות. הספר מציג נקודת מבט אחרת לתרבות שלהם, והיא באמת מרתקת.”

“באנגלית, השפה והסגנון של צ'טווין חינניים מאד והצליחו לרתק אותי לדפים אף על פי שהספר מחולק, בניגוד למה שמצטייר מהכותרת והתקציר, כך - 30% רשימות והעלאת זיכרונות ממסעות קודמים. 50% תיאורי מסעו הנוכחי באוסטרליה ופגישותיו עם אנשים לבנים ושחורים שונים. 10% תיאורי המסורת, החיים ומערכת האמונה האבורג'ינית. למעשה, אינני צריכה להאשים את התקציר, כי בסה"כ באמת רב הספר עוסק באוסטרליה - הקשורה קשר ישיר לאבור”

“גם אני עשיתי טיול ארוך אחרי צבא, לדרום אמריקה. האזור היפה ביותר בו ביקרתי, הבלתי-נשכח מכולם, היה פטאגוניה: קרחונים, פיורדים, יערות ומישורי עשב אין-סופיים. אבל למען האמת, טיולי התרמילאים שנעשים היום, וגם זה שאני עשיתי, כבר אינם כל כך הרפתקניים כפי שהיו בעידן שקדם להמצאת האינטרנט. הספר "בפטאגוניה" נכתב על מסע שנערך בחבל ארץ זה בשנות ה-70 - עידן ועידנים לפני זמננו. אולי התקופה האחרונה שעוד ניתן היה ל”

“קראתי אותו באוסטרליה באנגלית. לא הבנתי חלקים גדולים ממנו (הוא מכניס די הרבה תאורים מדעיים), אבל מה שהבנתי היה מעניין מאוד. באופן כללי, כשמבקרים באוסטרליה קל להסתייג מהאבוריגינים - לתייר הממוצע הם נראים כחבורה של אנשים לא כל כך יפים שמתגוללים שיכורים ברחובות. הספר מציג נקודת מבט אחרת לתרבות שלהם, והיא באמת מרתקת.”