יאיר אורון

יאיר אורון

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (30):
יהדות ועם ישראל, , רשימת קריאה של חמדת, ספרים שמהדהדים בראש עוד ימים רבים, ספרות שואה, היסטוריה- עת החדשה, קראתי , ספרי עיון , תמיר, שואה שלנו ושואות של אחרים, 100 למלחמת העולם הראשונה, הבאים בתור, הווי ישראלי, יהדות ומחשבת ישראל, מחסן ה, צבא ובטחון, ספרים על הכוונת, Wishlist - עיוני, הסטוריה, עוד ...
1.
2.
הספר זהויות ישראליות הוא מחקר אמפירי ראשון מסוגו והיקפו אשר עוסק בשאלת הזהויות הישראליות – אחת הבעיות המרכזיות והאקטואליות של החברה הישראלית בימינו. המחקר מקיף ארבעה דגמים של תת-זהויות יהודיות-ישראליות: הלא-דתית (החילונית); המסורתית; הדתית-לאומית והדתית-חרדית. לצדן ולעומתן מוצגת במחקר הזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית, אשר גם היא אינה מקשה אחת. הספר מנתח שני מחקרי זהות שנערכו בשנים 1990 ו-2008, בקרב סטודנטים יהודים-ישראלים וערבים (פלסטינים)-ישראלים. נידונים בו המרכיבים הבאים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני", "הדת ואני". בעוד שהשואה מהווה נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, הנכבה מהווה גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית. לכל הישראלים, הן היהודים והן הערבים, משותפת הזהות הקורבנית, אך, כמובן, זהויות הקורבן הן שונות, לעתים גם קוטביות. באמצעות מחקר זה מתריע המחבר על כך שכישלון בחינוך לדמוקרטיה, לפלורליזם ולדו-קיום עלול להחריף ולהסלים את מערכת היחסים השברירית בלאו הכי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקרבנו ולהכיר בכך שאנו-עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה של גזענות. פרופ' יאיר אורון הוא חוקר ומרצה באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת סמינר הקיבוצים. עוסק בחקר הג'נוסייד ובהוראתו, ביחסה של מדינת ישראל לג'נוסייד של עמים אחרים, וביהדות בת-זמננו. פרסם מאמרים וספרים רבים בנושאים אלה בארץ ובעולם. עומד בראש פרויקט להוראת תופעת הג'נוסייד, במסגרתו ראתה אור סדרת ספרי הקורס "ג'נוסייד" באוניברסיטה הפתוחה....

3.
"הכחשה: ישראל ורצח העם הארמני" בוחן בפעם הראשונה, באופן מקיף ושיטתי, את יחסה של מדינת ישראל ומוסדותיה לרצח העם הארמני, יחס שהוא בעל משמעות טעונה ומיוחדת על רקע הטרגדיה של שואת העם היהודי. יאיר אורון מתאר את ההיבטים הסמויים והגלויים בהתנהלות המדינה לאור סוגיות מוסריות ופילוסופיות, וממפה בתוך כך תופעות שונות בפוליטיקה, בחינוך, בתקשורת ובאקדמיה. עם זאת הספר אינו עוסק בסוגיה אקדמית בלבד אלא בתהליך בעל השלכות פוליטיות במישור המעשי והסמלי כאחד. תרומתו המקורית לחקר רצח עם היא בהפניית תשומת הלב לא רק לרוצחים ולקורבנות, אלא גם לעומדים מן הצד. הספר מנתח את יחסה של ישראל גם לרצח עמים אחרים ובהם טיבט, רואנדה ויוגוסלביה לשעבר. במובנים רבים משרטט הספר את דיוקנה של החברה הישראלית וערכיה לא פחות משהוא דן ברצח העם הארמני. "הזיכרון מקודש במסורת היהודית [...] העם היהודי למוד השואה המחרידה חייב להתייצב בקדמת המאבק למען החינוך לזיכרון ונגד ההכחשה של רצח עם. הספר הוא בעל חשיבות רבה ביותר ליהודים ולאנושות. עבודתו של אורון היא באמת עבודת קודש." הרב מתיו ברקוביץ, הסמינר התיאולוגי היהודי. "הספר בוחן את הכחשת הרצח העם הארמני באמצעות שימוש בנורמות של מחקר אקדמי ללא רבב, ומתאר באופן מרתק תפיסות של מוסר בהתנהגות היחיד והכלל מול אינטרסים לאומיים ופוליטיים. עבודתו של יאיר אורון מקדמת את נושא זכויות האדם." פרופ´ ריצ´רד הובניסאן, אוניברסיטת קליפורניה. "ספרו של יאיר אורון הוא מחקר מרתק ולמדני ללא דופי על מדיניות של הכחשת רצח העם הארמני. נחישותו של המחבר למצות את הדיון לנוכח סביבה פוליטית בלתי אוהדת ראויה לכל שבח." פרפ´ טנר אקצ´ם , מרצה אורח, אוניברסיטת מינוסוטה....

4.
הספר "זהות יהודית-ישראלית" מציג ומנתח מחקר אמפירי, ראשון בסוגו ובהיקפו, העוסק בשאלת הזהות היהודית-ישראלית בימינו. סיכומי המחקר מתמקדים בארבעה מרכיבים של הזהות היהודית-ישראלית, והם: היחס לעם היהודי בישראל ובתפוצות, השואה והשלכותיה על זהותנו, היחס למדינת ישראל ולציונות, והיחס לדת היהודית. המחקר נערך בסמינרים ובמכללות המכשירים את המורים לעתיד של כל זרמי החינוך הקיימים בישראל: הממלכתי, הממלכתי-דתי, והחרדי. הוא מקיף את ארבעה הדגמים של תת הזהויות הקיימות בחברה הישראלית: זהות לא-דתית (חילונית), זהות מסורתית, זהות דתית-לאומית וזהות דתית-חרדית. מן המחקר מתברר שקיימות נקודות-מגע מועטות בין תת-הזהויות הנ"ל, למעט היחס לשואה. סביב שני מוקדים נוצרות נקודות המתח העיקריות: א. מערכת היחסים הסבוכה בין הדת והלאומיות היהודית המודרנית. ב. מערכת היחסים בין היהודיות והישראליות. המחבר, ד"ר יאיר אורון, מורה וחוקר בתחומי יהדות בת זמננו במכללה לחינוך סמינר הקיבוצים, מציע גישה כוללת ומאוזנת: יהדות היא גם דת וגם לאום. יהודים בעידן המודרני בוחרים להגדיר עצמם בזיקה לשני המרכיבים הנ"ל או לאחד מהם. מסקנת המחבר היא, שיש להכיר בעובדה כי קיימות צורות שונות של חיים יהודיים בישראל ובתפוצות, וכי מבחינה זו הפלורליזם הוא עובדה היסטורית. מציאות מורכבת זו, עשויה ליצור מתח רוחני ורעיוני פורה, בתנאי שהתמודדות בין הזרמים, הגישות, המסורות, הדעות ואורחות החיים תתקיים תוך הכרה בלגיטימיות של העמדות האחרות, תוך פתיחות לאחר ולשונה....

5.
במשך שלושה דורות טיפחה החברה הישראלית נרטיבים ומיתוסים מכוננים הקשורים לשואה ולתקומה ולקשר ביניהם – אלה עיצבו את הוויית החברה הישראלית ואת התודעה הקולקטיבית שלה. אולם בנרטיבים ובמיתוסים שטופחו ישנם הרבה "חורים שחורים"; מדינת ישראל מנסה למנוע שיח על נקודות המבט השונות, היא אינה מאפשרת ראיה היסטורית אחרת זולת זו אשר שוללת את התפיסה הפלסטינית אשר רואה בהתרחשויות של שנת 1948 "נכבה" – אסון מבחינתה. ספרו החשוב והמרתק של יאיר אורון מבקש לנתח היבטים הקשורים לאירועים אשר התרחשו בארץ-ישראל בשנת 1948; הוא מתייחס באופן ביקורתי לנרטיבים שנוצרו ומציע קריאה פרשנית חדשה למשולש שואה, תקומה ונכבה, משולש טרגי שכמעט ולא נבחן במחקר. הספר מעלה שאלות ביחס לנושאים מהותיים, בין השאר: האם וכיצד השפיעה השואה על התנהלות המלחמה ב 1948 ועל יחס הלוחמים בני הארץ והעולים החדשים לפלסטינים? האם בצילה היה נדמה שהכול מותר? האם ובאיזו מידה השואה לימדה אותם את שפת הכוח, או שמא הייתה מורת דרך, מנחה למגבלות הכוח, להומניזם ולערך חיי אדם – לכך שקיימים איסורים גם בעת מלחמה; האם ישראל ביצעה מעשי אונס, טבח; האם ערכה טיהור אתני באזורים מסוימים של ארץ-ישראל? האם ביצעה ישראל ג'נוסייד, ואם לא – מדוע יש הטוענים כך? בין פרקי הספר: המפגש בין ניצולי השואה ליישוב, הוויכוח על החזרת הפליטים, הדפים הקרביים של אבא קובנר, סיפורי המלחמה של יורם קניוק, של ס. יזהר ומוסר ומלחמה. אורון מציע בספר זה גישה הומניסטית, אשר לפיה במקום תחרות בין הקורבנות יש לטפח את אחוות הקורבנות, את ההזדהות עם סבלו של האחר. פרופ' יאיר אורון פרסם למעלה מ-20 ספרים, לצד מאמרים רבים בארץ ובעולם; מלמד וחוקר את נושאי הג'נוסייד, זהויות יהודיות וישראליות באוניברסיטה הפתוחה. אורון נאבק מזה שנים להוראת הג'נוסייד במערכת החינוך ובאקדמיה הישראלית; עומד בראש מפעל ייחודי הכולל פרסום של 12 ספרים שעוסקים בנושא הג'נוסייד על היבטיו השונים – שמונה מהם מתורגמים עתה לאנגלית. ספרו "זהויות ישראליות" ראה אור ברסלינג, 2010. ...

6.
7.
8.
ספרו של יאיר אורון עוסק במקרה ייחודי ומעורר השתאות בתולדות השואה: סיפורו של בסלניי, כפר איכרים צ'רקסי-מוסלמי מבודד בהרי הקווקז שהציל ילדים יהודים ולא יהודים בשנת 1942, בעיצומה של השואה. מאות ילדים הוברחו מלנינגרד הנצורה. רכבת ובה ילדים הופגזה ועשרות נהרגו. ארבע עגלות סוסים הועמדו לרשות הילדים ששרדו (בני 3 עד 14). ילדים אלו עברו בדרכם בכפרים שלא נענו לקריאה לקחת אותם אליהם, וכשהגיעו מותשים – חלקם מתים, חלקם גוססים וחלקם אדישים – לכפר בסלניי, רצו לקראתם ילדי הכפר. האבות היו במלחמה, האמהות בשדות, ובכפר היו ילדים וזקנים. ילדי הכפר ניסו לדבר עם הילדים הפליטים, אך לא נענו וקראו לאמותיהם. זהו סיפור שבמרכזו נשים – אמהות. 32 נשים לקחו אל ביתן 32 ילדים. "חובתנו כצ'רקסים וכמוסלמים להציל בני אדם, וודאי ילדים המצויים בסכנת חיים. הצלנו אותם לא מכיוון שהיו יהודים, אלא מכיוון שהיו בסכנת חיים. אכן, הם היו בסכנה מכיוון שהם היו יהודים; 'כל המציל נפש אחת'... כך כתוב בקוראן", טענו אנשי הכפר. הילדים חיו בבתי המצילים עד לסיום המלחמה – חלקם חיים בו עד היום כצ'רקסים וכמוסלמים. יד ושם בחר שלא לעסוק במקרה ההצלה הייחודי הזה, אשר אין כמותו בתולדות השואה. שיקוליו עמו. ביסודיות ובאומץ מנתח יאיר אורון את גישת יד ושם ל"חסידי אומות העולם", את הגדרתם ואת דרכי הענקת התואר הנעלה, ותוך כדי כך מעלה שאלות, תהיות והשגות מטרידות. דרך תיאור המקרה של הצלת הילדים בבסלניי אורון קורא למדינת ישראל למצוא את הדרכים המתאימות ולהעניק לתושבי הכפר את הכבוד אשר לו הם ראויים. פרופ' יאיר אורון (מחלוצי חקר הג'נוסייד הארמני) הוא מחוקרי הג'נוסייד החשובים בעולם; פרסם שלושים ספרים בנושאי הג'נוסייד, הוראת וחינוך הג'נוסייד בישראל ובעולם, זהויות יהודיות וישראליות ויחסי יהודים-פלסטינים. בשנים האחרונות עוסק בחקר תופעת המצילים – אנשים שסיכנו את חייהם והצילו בני אדם במקרי הג'נוסייד השונים במאה ה-20 ובפתחה של המאה ה-21. ...

9.
10.
11.
12.
13.
14.
הרומן של פרנץ ורפל, ארבעים הימים של מוסה דאג (1933), מספר את סיפור ההתגוננות וההצלה של קבוצת כפרים ארמנים בזמן הג'נוסייד הארמני בשנת 1915. אף שהספר נכתב בשנת 1933, הוא עדיין רלוונטי ואקטואלי מאוד, ונחשב לאחד ממאה הספרים החשובים והמרתקים של המאה העשרים. "ספר לדורות", כפי שנכתב עם הופעת הספר בעברית; "ספר נאצל, שקריאתו היא בגדר כמעט חובה לכל אדם אינטליגנטי. וחובה זו הופכת לעונג", נכתב אז בניו יורק טיימס. הספר עוסק בטרגדיה הארמנית, אך יש בו ללא ספק התייחסות למתרחש בגרמניה הנאצית. בעת גמר כתיבתו ויציאתו לאור, היטלר כבר היה בשלטון, וספריו של ורפל עלו למוקד יחד עם ספרים רבים אחרים ב'אוטו דה פה' של הספרים במאי 1933. ורפל מתואר בביטאון האס־אס "כסוכן אויב, שרקח ובדה מלבו את מעשי הזוועה כביכול שהטורקים ביצעו נגד הארמנים. " ורפל מספר על הארמנים, אבל חושב בפירוש גם על היהודים בזמנו, כפי שממחיש הספר שבידיכם. ארבעים הימים של מוסה דאג היה הספר הנקרא ביותר (יחד עם מלחמה ושלום) בגטאות בפולין והיווה לאנשי המחתרות באירופה מקור השראה והתייחסות, כפי שממחישות הדוגמאות המרגשות שמביא אורון. גם לאנשי היישוב היהודי בארץ ישראל היווה הספר מקור הזדהות והשראה, בין השאר בעיצוב 'תוכנית מצדה/תוכנית כרמל', שנקראה גם 'תוכנית מוסה דאג', שהתכוונה לארגן את היישוב להתגוננות עצמית לנוכח הסכנה של פלישת צבא גרמניה הנאצית בשנת 1942. אורון חושף את המידע הזה לראשונה. הקורא בספרו של ורפל מתקשה להאמין שהספר נכתב לפני השואה ולא אחריה. ורפל אמנם כתב רומן היסטורי יוצא דופן באיכויותיו, אבל מרכיבי כתיבתו הם על־זמניים ומתייחסים בבירור אל ההווה ואל העתיד האנושי באשר הם, כולל ההווה והעתיד שלנו בישראל היום....

15.
16.
17.

מאה שנים לאחר השואה הארמנית ו 70 שנים לאחר פירסומו של הספר , חוזר יאיר אורון לסיפרו המדהים של ורפל אשר כתב את הרומן הזה שלדעתי הוא אחד הספרי... המשך לקרוא
22 אהבו · אהבתי · הגב
הספר הזה הושלם מחקרית ונכתב ב-2005 והוא המשכו המתבקש של הספר "הבנאליות של האדישות" מאת יאיר אורון שיצא ב-1995 {ראה ביקורת}, שם בחן המחבר את תגוב... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
לאחר שקראתי את ספרו של ד"ר יאיר אורון -"הבנאליות של החמלה על הצלת יהודים בכפר הצ'רקסי-מוסלמי בסלניי שבקווקז ב-1942",{ראו ביקורתי}ויחסו של מוסד... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
פרופ' יאיר אורון הוא היסטוריון שמקדיש פרק ארוך של חייו המקצועיים לעיסוק בשני צדי המשוואה האנושית של העת החדשה: השמדות עמים, ושואות אורון ה... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
כשראיתי בדף השלישי של הספר את ההקדשה לשני ערבים ו"לחברי בנווה שלום", חששתי שלפני עוד ספר התייסרות ישראלי בנוסח אילן פפה הזכור לרע. התחלתי ל... המשך לקרוא
9 אהבו · אהבתי · הגב
חמישה חודשים הספר "חיכה" לי בערימת הספרים לקריאה . שבוע אחד של קריאה מרתקת ,חסרת נשימה ועם גילוי עובדות היסטוריות חדשות, וחודש ימים של התלב... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ