ניצה בן-ארי

ניצה בן-ארי

סופרת


1.
יזהר סמילנסקי אינו רק אחד מחשובי הסופרים בישראל, הוא גם אחת מן הדמויות האיקוניות שלה: צבר, מפקד ב"הגנה", קצין במלחמת השחרור, חבר כנסת, מורה ומרצה, סופר עטור פרסים שכתביו ודעותיו גרמו אי נחת בימין וגם בשמאל—מי היה האיש הזה? בעזרת יומנים, מכתבים, עדויות בני משפחה וחברים, וכמובן בעזרת ספריו וסיפוריו, משחזר הכרך הראשון (מתוך שניים), במונוגרפיה החדשה מאת ניצה בן-ארי, את העולם שבו עוצבה דמותו רבת המתחים והסתירות של ס. יזהר, ב-22 השנים הראשונות לחייו. הוא מתגלה כצעיר בודד ושונה, המתבונן מן הצד ויודע, משחר נעוריו, שכל מה שהוא רוצה זה לכתוב, ולכתוב נכון. לא "הצבר" בה' הידיעה, לא "הנסיך", אלא נער עני ובודד עד לכאב. הספר עוסק בשנים שבהן הוא נוצר, בבית הגידול שלו ובאנשים הגדולים והקשים שביניהם גדל. הוא מתאר את התהליך שבו הפרפר בקע מן הגולם, ואת המעבר מיזהר סמילנסקי הנער לס. יזהר מחבר “אפרים חוזר לאספסת”. פרופ' ניצה בן-ארי היא מתרגמת, עורכת וחוקרת ספרות ותרגום באוניברסיטת תל-אביב. בן-ארי תרגמה יצירות מופת מגרמנית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית, ביניהן פאוסט של גתה (2006), וזכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגום. ספריה, רומן עם העבר (1997) ודיכוי הארוטיקה: צנזורה וצנזורה-עצמית בספרות העברית 1930 – 1980, (2006) עוסקים בעיצוב זהות לאומית באמצעות הספרות. בן-ארי היתה העורכת של ס. יזהר בהוצאת זמורה-ביתן דביר, וליוותה את פרץ ארבע היצירות האחרונות שכתב: מלקומיה יפהפיה, צדדיים, אצל הים, וגילוי אליהו. היא גם ערכה את המפעל העצום ליום הולדתו השמונים, שכלל הפקה מחודשת וחגיגית של כל כתביו, וכרך מיוחד שנקרא דברים ליזהר. ידידותה עם יזהר ועם משפחתו העמיקה כאשר היתה מאוחר יותר לאשת בנו הבכור ישראל. לכתיבת המונוגרפיה, בן-ארי הסתייעה, בנוסף לשיחותיה עם יזהר, במאות מכתבים, מסמכים, בראיונות עם חברים ובני משפחה, באגדות משפחתיות, בכתביו של יזהר (גם כאלה שלא פורסמו), ביומניה של נעמי, אשתו של יזהר, ובסיפורים שכתבה על סמך היומנים. כל זאת כדי לנסות ולהגיע, בחשיפה לעתים קשה, אל האיש. לא אל הסופר הדגול כי אם אל האדם רב הסתירות והתעלומות שמאחוריו. לא אל הדמות הציבורית, אלא אל יחסו הסבוך של האיש המאוד פרטי שמאחוריה לשאלות הנוקבות המלוות את קיומנו עד היום, לציונות, לערבים, אבל גם ל"אהבה", לנשים. כאן, ב-22 שנותיו הראשונות, טמון הגרעין....

2.
רומן עם העבר הוא פרי מחקר חדשני ומקיף, החושף פן חדש בסוגיית צמיחתה של הלאומיות העברית. לקראת מחצית המאה ה-19 נאבקו יהודי גרמניה להשגת שוויון זכויות ולשינוי תדמית היהודי והיהדות. בעקבות הצלחתו של הרומן ההיסטורי הגרמני כמכשיר אידיאולוגי מרכזי בשכתוב ההיסטוריה הגרמנית אימצו גם יהודי גרמניה את הז'אנר. מעצבי התרבות במחנות האידיאולוגיים השונים היו מאוחדים ברצון להתהלך בין אחיהם הגרמנים כבעלי תרבות עתיקה ומיוחסת, אך גם הם הבינו שבאמצעות הרומן הפופולארי ניתן להחדיר לתודעת הקוראים הצעירים תפיסות חדשות. רבנים, מחנכים ומנהיגי קהילה נודעים-להמן, פיליפסון, רקנדורף, וסרמן-שעסקו בכתיבה היסטוריוגרפית ודתית, כתבו בלהט עשרות רומנים היסטוריים לבני הנעורים ולמשפחה: רבי עקיבא, בוסתנאי, יעקב טיראדא, ציפורי ורומא, מרים החשמונאית, האנוסים וידוע מכולם-זכרונות לבית דויד. ואף שהקפידו לטשטש את הפאן הלאומי של ההיסטוריה היהודית הרי שבעצם בחירת התקופות, התימות, הטאפורות והגיבורים עוררו את מה שמכונה היום 'ניצני הרגש הלאומי'. במזרח אירופה, בהתלהבות לא פחותה, תורגמו-עובדו הרומנים לעברית, שם ענו לצרכי תנועת התחייה. שוב שוכתבה ההיסטוריה היהודית, לצרכים לאומיים במובהק. יחד עם הרומן ההיסטורי העברי של מאפו ועם רומנים אנגליים פילושמיים, כמו עמק הארזים לגרייס אגילר, טנרקרד ודויד ארלואי לד'ישראלי, או דניאל דירונדה לג'ורג' אליוט הם תרמו ליצירתה של ספרות עברית לאומית חדשה. הספרים המשיכו לצאת לאור בארץ, לפני קום המדינה ואחריה, והעניקו תשתית בעלת משמעות לספרי הלימוד ולמקראות. לאחר שיצרו את 'היהודי החדש', השתתפו עתה ביצירת 'העברי החדש'. דורות של בני נוער גדלו על פנתיאון 'גיבורי האומה', בלי לשער בליבם כי בר כוכבא 'נולד' בגרמניה. ד"ר ניצה בן-ארי מרצה באוניברסיטת תל-אביב, עוסקת בחקר התרבות ובחקר התרגום, לצד מחקריה התיאורטיים בקשר שבין ספרות ואידיאולוגיה ובנורמות של תרגום, תרגמה ספרים במאנגלית, גרמנית, צרפתית ואיטלקית. ביניהם: ברלין אלכסנדר פלאץ, חמדת וג'אז לטוני מוריסון, הספר אשר לאמי לאלבר כוהן, כל אתמולינו לנטליה גינצבורג. בן ארי עורכת הספרות היפה היוצאת בהוצאת זמורה ביתן. ...

3.
לראשונה מוצגים בפני הקורא מנגוני הצנזורה- ובעיקר הצנזורה-העצמית- שפעלו להגדיר מה רצוי ומה לא רצוי לעברי החדש....

4.
5.

ההתחלה לא בישרה טובות כלל וכלל. המחברת מתעסקת בהגדרת צורתו ואופיו של הספר :האם הוא מונוגרפיה או ביוגרפיה ?וכך היא כותבת : "האם חיבור זה הוא ... המשך לקרוא
18 אהבו · אהבתי · הגב
כרך זה הוא ביוגרפיה של משפחת סמילנסקי על מרבית ענפיה, התמקדות בזאב ומרים הוריו של יזהר ולבסוף סיפור ילדותו ובחרותו של יזהר עצמו. משפחת סמ... המשך לקרוא
6 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ