“קראתי אותו באנגלית בגיל 12, והיומן שגיבורת הספר כותבת גרם לי גם להתחיל לכתוב יומן... אני אוהבת את הכתיבה של ג'ודי בלום לילדים, כי היא מתמקדת דווקא במה שלא מושלם בדמויות. דווקא הפגמים של הדמות הם אלה שנותנים לה את הכוח, את הייחוד ולפעמים אפילו את התהילה. בקיצור - דווקא בתקופה של היום, כשכל כך מפתה (עבור נערים ובכלל) להציג מושלמות לעין כל, ולהתבייש אם תופסים שאתה לא כזה מושלם, נראה לי שהספר אפילו י”

“ו............ אין לי שמץ איך להתחיל. הספר נחמד, יש בו כמה וכמה קטעים שבהחלט יגרמו לחלק מהאנשים להישפך מצחוק (אהם אהם אח שלי אהם אהם), אבל בכנות, הוא די פטתי. קודם כל, פיטר- הוא בן 12, ולפעמים הוא באמת מתנהג כמו תינוק! טוב לא תינוק תינוק-בן-שנה, אבל לפעמים הוא בהחלט גרוע כמו פשוש! (וזה אומר הרבה) (במיוחד כשהוא מתעצבן על פשוש) (שלושה סוגריימים ברצףXD) דבר שני, פשוש- אני בטוחה שג'ודי בלום מאוד חשב”

“ספר אדיר של ג'ודי בלום, קראתי אותו לפני שנים ואני עדיין נזכר בו בהתרגשות מסוימת כשאני מוצא אותו בחנות יד שניה. סיפור מרתק על התבגרות של ילדה בת חמש עשרה, מתורגם בצורה מדויקת כל כך שכמעט ולא רואים את התפרים. אם הספר הזה הצליח להיות מדורג אצלי גבוה כל כך ולהיות מושא לנוסטלגיה שנים אחרי קריאתו- כנראה שמדובר בספר לעבור עליו שוב (כהמלצה מעצמי אל עצמי) או לקרוא בו בפעם הראשונה למי שטרם הספיק לקרוא אותו.”

“פעם רבתי עם אחותי. לא חדשה מרעישה, בשבוע ממוצע יש בבית שלנו למעלה מחמישים מריבות; אבל זאת היתה אחת מכוערת במיוחד, ואחותי נעלבה עד עמקי נשמתה. כל כך נעלבה, שהתחרטתי. אם עוסקים בסטטיסטיקות, מתוך מאה טעויות אני מתנצלת על שתיים, בקושי. אני לא יודעת לבקש סליחה. בלי כוונה נועם רב עם אלעד. בלי כוונה הוא הרביץ לו ביד. בלי כוונה הוא אמר לו "תבכה!" אבל כשאלעד בכה נועם קצת הצטער ורצה לבקש סליחה.”

“קראתי אותו באנגלית בגיל 12, והיומן שגיבורת הספר כותבת גרם לי גם להתחיל לכתוב יומן... אני אוהבת את הכתיבה של ג'ודי בלום לילדים, כי היא מתמקדת דווקא במה שלא מושלם בדמויות. דווקא הפגמים של הדמות הם אלה שנותנים לה את הכוח, את הייחוד ולפעמים אפילו את התהילה. בקיצור - דווקא בתקופה של היום, כשכל כך מפתה (עבור נערים ובכלל) להציג מושלמות לעין כל, ולהתבייש אם תופסים שאתה לא כזה מושלם, נראה לי שהספר אפילו י”

“ו............ אין לי שמץ איך להתחיל. הספר נחמד, יש בו כמה וכמה קטעים שבהחלט יגרמו לחלק מהאנשים להישפך מצחוק (אהם אהם אח שלי אהם אהם), אבל בכנות, הוא די פטתי. קודם כל, פיטר- הוא בן 12, ולפעמים הוא באמת מתנהג כמו תינוק! טוב לא תינוק תינוק-בן-שנה, אבל לפעמים הוא בהחלט גרוע כמו פשוש! (וזה אומר הרבה) (במיוחד כשהוא מתעצבן על פשוש) (שלושה סוגריימים ברצףXD) דבר שני, פשוש- אני בטוחה שג'ודי בלום מאוד חשב”

“ספר אדיר של ג'ודי בלום, קראתי אותו לפני שנים ואני עדיין נזכר בו בהתרגשות מסוימת כשאני מוצא אותו בחנות יד שניה. סיפור מרתק על התבגרות של ילדה בת חמש עשרה, מתורגם בצורה מדויקת כל כך שכמעט ולא רואים את התפרים. אם הספר הזה הצליח להיות מדורג אצלי גבוה כל כך ולהיות מושא לנוסטלגיה שנים אחרי קריאתו- כנראה שמדובר בספר לעבור עליו שוב (כהמלצה מעצמי אל עצמי) או לקרוא בו בפעם הראשונה למי שטרם הספיק לקרוא אותו.”

“פעם רבתי עם אחותי. לא חדשה מרעישה, בשבוע ממוצע יש בבית שלנו למעלה מחמישים מריבות; אבל זאת היתה אחת מכוערת במיוחד, ואחותי נעלבה עד עמקי נשמתה. כל כך נעלבה, שהתחרטתי. אם עוסקים בסטטיסטיקות, מתוך מאה טעויות אני מתנצלת על שתיים, בקושי. אני לא יודעת לבקש סליחה. בלי כוונה נועם רב עם אלעד. בלי כוונה הוא הרביץ לו ביד. בלי כוונה הוא אמר לו "תבכה!" אבל כשאלעד בכה נועם קצת הצטער ורצה לבקש סליחה.”