“"על הכביש מתנהלת מלחמה של ממש: מעבר באור אדום, עקיפה מימין, צפצופים מחרישי אוזניים, קולות רדיו נשמעים מכל עבר, ובמכוניתנו שקט מתוח. הנהגים שמסביבנו אינם מבינים וכלל אינם ערים למה שקורה ממש לידם: אנחנו מסיעים את בננו הבכור לתל השומר, ביום גיוסו לצה"ל, לחטיבת הצנחנים" (עמוד 15). את הספר "סוף סוף ירו על הפלוגה שלנו" מאת סטלה ויחיעם מרט (הוצאת נוצה וקסת, 2009), קראתי מתוך הזדהות עמוקה. 7 שנים בדיוק”

“"על הכביש מתנהלת מלחמה של ממש: מעבר באור אדום, עקיפה מימין, צפצופים מחרישי אוזניים, קולות רדיו נשמעים מכל עבר, ובמכוניתנו שקט מתוח. הנהגים שמסביבנו אינם מבינים וכלל אינם ערים למה שקורה ממש לידם: אנחנו מסיעים את בננו הבכור לתל השומר, ביום גיוסו לצה"ל, לחטיבת הצנחנים" (עמוד 15). את הספר "סוף סוף ירו על הפלוגה שלנו" מאת סטלה ויחיעם מרט (הוצאת נוצה וקסת, 2009), קראתי מתוך הזדהות עמוקה. 7 שנים בדיוק”