"על הכביש מתנהלת מלחמה של ממש: מעבר באור אדום, עקיפה מימין, צפצופים מחרישי אוזניים, קולות רדיו נשמעים מכל עבר, ובמכוניתנו שקט מתוח. הנהגים שמסביבנו אינם מבינים וכלל אינם ערים למה שקורה ממש לידם: אנחנו מסיעים את בננו הבכור לתל השומר, ביום גיוסו לצה"ל, לחטיבת הצנחנים" (עמוד 15).

את הספר "סוף סוף ירו על הפלוגה שלנו" מאת <mark>סטלה</mark> ויחיעם מרט (הוצאת נוצה וקסת, 2009), קראתי מתוך הזדהות עמוקה. 7 שנים בדיוק