“הרבה מהסיפורים ששמעתי כשהייתי קטנה התרחשו ברחוב אחמד סעיד שבשכונת עבדול חמולי בקהיר. אבא שלי והדודות שלי וכל בני הדודים שלי באו משם. וגדלתי עם זה, עם התקווה וההתרגשות של ימי המהפכה, עם הגעגוע לעגלות של מוכרי הפול שעוברים מתחת לבית, עם השפה הזאת שאין בה צדי והסרטים והספרים והטמסיליות ועד היום הכי קל לשחד אותי בצלחת של אורז עם שעועית. למרות שאמא שלי נולדה כאן, ברמתיים, תמיד כששאלו מאיפה ההורים שלי א”

“הרבה מהסיפורים ששמעתי כשהייתי קטנה התרחשו ברחוב אחמד סעיד שבשכונת עבדול חמולי בקהיר. אבא שלי והדודות שלי וכל בני הדודים שלי באו משם. וגדלתי עם זה, עם התקווה וההתרגשות של ימי המהפכה, עם הגעגוע לעגלות של מוכרי הפול שעוברים מתחת לבית, עם השפה הזאת שאין בה צדי והסרטים והספרים והטמסיליות ועד היום הכי קל לשחד אותי בצלחת של אורז עם שעועית. למרות שאמא שלי נולדה כאן, ברמתיים, תמיד כששאלו מאיפה ההורים שלי א”