עמוס אטינגר (נולד ב-15 בספטמבר 1937) הוא משורר, פזמונאי ישראלי, מראיין ומגיש ברדיו וטלוויזיה. הוא נודע בעיקר בזכות תוכנית הטלוויזיה "חיים שכאלה".
נולד בישראל ליוסף ורבקה אטינגר. שירת בלהקת פיקוד המרכז לצד אילי גורליצקי, שייקה לוי, עודד קוטלר ועודד תאומי. בשנת 1959 התקבל בעזרתה של רבקה מיכאלי לעבודה בקול ישראל. בשנת 1966 החל להגיש את התוכנית "אלה הם חייך" על פי מודל בריטי. בהמשך עברה התוכנית לטלוויזיה הישראלית תחת השם "חיים שכאלה". בתוכנית זו אירח עשרות אישים ביניהם: עזר ויצמן, גולדה מאיר, יעקב חודורוב ועוד, וכן את הדודאים ותזמורת צה"ל. המשפט בתוכנית שהפך למטבע לשון היה: "מה אומר לך הקול הבא?", שאלה שהיה נשאל אורח התוכנית והיה עליו לזהות לפי הקול את מי יזמין אטינגר לשולחן התוכנית. במשך 30 שנה שודרו בטלוויזיה 80 תכניות של "חיים שכאלה". בשנת 2000 שודרה התוכנית האחרונה בה התארח העיתונאי שייקה בן פורת.
בשנת 2002 פרש לגמלאות מרשות השידור.
בשנת 2009 זכה בפרס אקו"ם על מפעל חיים בתחום הזמר העברי למחבר.
בין ספריו, ספרי השירה "רבע לפני חצות", "רבע אחרי המלחמה", "רבע לפנות בוקר" ו"רבע לפני הגיוס".
עמוס אטינגר כתב שירים רבים בזמר העברי. בין המוכרים: "טיול לילי" ללחן של מאיר נוי, "כבר אחרי חצות" ללחן של נורית הירש, "נערה ושמה כנרת", "יש מקום" ו"יפו" למחזמר "קזבלן", שלושתם ללחן של דובי זלצר, "גולני שלי" ו"המנון גבעתי" (אפי נצר), "ברח המלך" ללחן של יוסף הדר, הפזמון "המורה לזמרה" (מאיר הרניק) שבו כיכבה יונה עטרי, "אם רק תבואי בחמש" (יוחנן זראי), "אמא אמא" (משה וילנסקי) ו"כשאור דולק בחלונך" (סשה ארגוב).
אטינגר היה נשוי במשך 30 שנה לעיתונאית תמר אבידר המבוגרת ממנו ב-7 שנים. בנו מנישואים אלה - אבי, כתב בעבר לתכניות בידור והשתתף בתוכניות ההומור של ערוץ "ביפ": "מהדורה מוגבלת" ו"לילה בכיף".
לאחר מכן נישא לאמריקאית הצעירה ממנו ב-15 שנים, והתגרש לאחר כ-4 שנים. מאוחר יותר נישא לזמרת אוקראינית בשם ילנה הצעירה ממנו ב-45 שנים.