“קודם כל אשבח את התרגום של עמרי סמית: קולח, נהיר ושומר על החריזה של המקור באופן יפה, אבל די מנגיש את המחזה הזה לקורא הממוצע. כפי שהוא כתב בעצמו בהקדמה: הוא שם לעצמו למטרה לא להשתמש במילה "חלד" בתרגום, ורואים את זה. יחד עם זאת, רואים גם שלא היה שנמוך עצום של המקור (אהמממ תרגומי שמעון בוזגלו אהמממ) אז אשריו ואשרינו על התרגום הזה.
בכל מקרה, המחזה עצמו הוא מחזה מוסר נוצרי מאנגליה של סוף המאה החמש ע”