לפעמים פשוט לא להאמין על הדרכים שבהם אפשר להשיג "בימינו" ספרים, ואתם יכולים להאמין לי, כי כבר שיתפתי (באתר שלי ובספר השלישי שלי) ב-"סיפור לפני שבת" שכתבתי בעקבות חוויה משותפת שעברתי עם אחד מהחברים הטובים שלי, במציאת הספר "הצוואה הגדולה" של פרנסואה ויון.

אני אני לא מתכוון לספריות הרחוב שאני דווקא מברך על היוזמה בכל עיר ובכל קריה להציב לפחות אחת כזאת. בכלל לפני שקראתי את הספר של פיליפ רות שנושא

קודם כל אשבח את התרגום של עמרי סמית: קולח, נהיר ושומר על החריזה של המקור באופן יפה, אבל די מנגיש את המחזה הזה לקורא הממוצע. כפי שהוא כתב בעצמו בהקדמה: הוא שם לעצמו למטרה לא להשתמש במילה "חלד" בתרגום, ורואים את זה. יחד עם זאת, רואים גם שלא היה שנמוך עצום של המקור (אהמממ תרגומי שמעון בוזגלו אהמממ) אז אשריו ואשרינו על התרגום הזה.

בכל מקרה, המחזה עצמו הוא מחזה מוסר נוצרי מאנגליה של סוף המאה החמש ע