» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (19):
ספרים שארצה לקרוא,
כשלסבתא יהיו מדפים,
פילוסופיה,
שמאל,
מסקרן,
ראשון כחדש שני טוב,
עיוני,
= ניתן להשיג בחיפה (זמנית) = ,
חיי מדף,
תומחר ,
התנגדות, מאבק וריגול • קיטובים: מדינה, חברה, צבא ובטחון • הכל שפיט • פוליטיקה ישראלית,
פוליטיקה,
ספרי עיון למכירה ,
יהדות,
מדע המדינה ואזרחות,
כללי,
לקנות,
יהדות ומחשבת ישראל למכירה,
יחידניים,
עוד ...
|
|
1.
|
|
איזוהי מלחמה צודקת? היש צידוק מוסרי לסיכון חייהם ולהקרבתם של המוני לוחמים גם בתנאי הטבח של המלחמה המודרנית? דורות על דורות - כאשר שדה הקרב היה מוגבל והקורבנות מעטים ביחס - המושגים "גבורה" ו"הקרבה עצמית" למען המולדת או למען מטרה נעלה היה בכוחם לשכנע את הלוחמים לצאת אל מול פני הסכנה: האומנם גם היום יכולים אנו לומר על הנופלים ש"לא לשווא מתו"? מהן אמות המידה להבחנה בין מלחמה צודקת ללא - צודקת? ומי בסופו של חשבון נושא באחריות - המדינאים, המצביאים, החיילים, האזרחים? בשאלה חמורה זו של המלחמה והצדק עוסק מיכאל וולצר בספרו. הוא בוחן את כל תופעותיה והיבטיה ומנתח את ההכרעות המוסריות שהכריעו בני אדם למעשה בקרב ובשעות מלחמה: וזאת על סמך בדיקתן של דוגמאות היסטוריות מאז התקפתה של אתונה על האי מלוס ועד מלחמת וייטנם ומלחמות ישראל. וולצר כתב הקדמה מיוחדת לקורא הישראלי. בויכוח החריף והכאוב על מלחמת לבנון, הניטש היום בישראל, עשוי ספר מעמיק ואמיץ זה לשמש כמצפן המסייע להבהרת המחשבה ובחינת הדרך....
|
|
4.
|
|
בהרצאות אלו, שנשא מיכאל וולצר באוניברסיטת אוקספורד במסגרת סדרת ההרצאות של ערכים אנושיים על שם טאנר, הוא עוסק במה שנתפס בעיניו ובעיני רבים כבעיית היסוד של ההגות הפוליטית המודרנית: המתח בין פרטיקולריזם לאוניברסליזם. הוא מבקש להראות כיצד ניתן לקיים פלורליזם בתוך המתח, בערעורו על הנחת היסוד הפילוסופית המסורתית שלפיה שתי העמדות אינן ניתנות ליישוב.
סוד קסמו של חיבור זה הוא בזה שהעמדה האוניברסליסטית הייחודית המובעת בו מבוססת על מסורת החשיבה היהודית. דברי הפרשנות שלו למקרא מתגבשים לכלל משנה אוניברסליסטית מקיפה וסדורה. זהו אוניברסליזם "יהודי", המשמש חלופה (לא-שגרתית, מודה וולצר) לשתי הופעותיה הרווחות של היהדות בישראל: היהדות השבטית-קהילתית, המגדירה את עצמה במונחים לאומיים (או דתיים-לאומיים), והיהדות האוניברסלית, השואפת ל"תיקון" כלל-עולמי. סוג האוניברסליזם היהודי של וולצר מתגבר על הפיצול הדיכוטומי בין היהדות החילונית ליהדות הדתית, ועל כן יש בכוחו להעשיר את הדיון הציבורי בישראל בשאלות של זהות, ואולי להפיג מעט את המתחים הנובעים ממשבר הזהות המלווה את תפיסת הזהות והעצמיות היהודית מראשית ימיה של התנועה הציונית.
מיכאל וולצר הוא פרופסור אמריטוס במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון ועורך כתב העת דיסנט. כמה מספריו הידועים ביותר הם Shaperes of justice: A Defense of Pluralism and Equality (Basic Books, 1984), מלחמות צודקות ולא-צודקות (עם עובד, 1977), על הסובלנות (משרד הביטחון, תשנ"ט 1999) ויציאת מצרים כמהפכה (ספריית עליית הגג, 1993).
אריאל שריד הוא בעל תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקר במרכז לעתידנות בחינוך....
|
|
6.
|
|
מה עומד מאחורי הפוליטיקה המקראית? האם המקרא יכול להוות השראה לתכנית פעולה מדינית? האם הוא מצדד במשטר פוליטי כזה או אחר?
הספר בצלו של אלוהים, פרי עטו של מיכאל (מייקל) וולצר, מגדולי הפילוסופים הפוליטיים בימינו מציע קריאה מעוררת מחשבה של המקרא. וולצר מנתח ביד אומן את המשמעויות של המוסדות הפוליטיים והמאבקים הגדולים במקרא. כפי שכותב פרופ' מנחם לורברבוים באחרית דבר לספר: "וולצר מבקש להיענות לצורך הדחוף בקריאה רעננה, ובאופן ספציפי – קריאה המבקשת לפענח את היסודות המדיניים של חיבור שעלילתו אלוהים, עם וארץ".
וולצר מעריץ את המקרא על המגוון העשיר של הקולות והצבעים שהוא פורש בפנינו בלא צנזורה והשתקה; הוא רואה בנביא המשמיע קולו ברחובה של עיר דגם נעלה של דמוקרטיה, ועם זאת הוא מצביע על הבעייתיות הרבה הקיימת במשטרים המתוארים במקרא – המלוכה והכהונה – ומזהיר מפני הניסיון לשאוב השראה מדגמים אלה למציאות הפוליטית בימינו. יותר מכול, העיון במקרא מעלה שאלות על מקומו של האדם ויכולתה של החברה האנושית לנהל את עצמה בצלו של אלוהים, ועל משקלה של האחריות האנושית לצדו של אל כול יכול.
וולצר, ציוני נלהב ומבקר חברתי נועז, מראה עד כמה מסוכן להפוך את המקרא לכלי בוויכוח על אדמה או למסכת טיעונים המצדיקה רדיפות ומלחמה.
זהו ספר רב משמעות הנושא קול צלול של מתינות, בדור שבו חזרה הקנאות הדתית להשמיע את קולה במקומותינו ובמקומות רבים אחרים בעולם.
מיכאל (מייקל) וולצר הוא פרופסור אמריטוס במכון ללימודים מתקדמים, פרינסטון.
מספריו שתורגמו לעברית:
מלחמות צודקות ובלתי-צודקות [1983]
יציאת מצרים כמהפכה [1993]
על הסובלנות [1999]
לאומיות ואוניברסליזם [2009]
...
|
|
