“היי, הנה עוד ספר שקראתי די מזמן ולא כתבתי עליו ביקורת. אבל, כמו שאמר מישהו חכם ביותר, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
אז הכל התחיל לפני שנתיים, איפשהו בכיתה ו'. הבנות המקובלות דיברו בקולות גבוההים ומתלהבים על טלנובלות ספרדיות שמשודרות בשעת לילה מגוחכת, הילדה הלא מקובלת (כלומר, אני P:) נחרה לה מקצה הכיתה. לפחות, עד הרגע שהמורה נכנסה עם ערמת ספרים חדשים.
הילדה המוזרה קפצה לשמע המילה 'ספר' והתיישבה במה”