המחקר מציע קריאה בהדגשת הרובד האמוני-הרוחני (לא הדתי!) ביצירת אלתרמן. לזיהוי העיקרון המכונן של מכלול יצירתו של אמן נודעת חשיבות רבה, שכן הוא מקל על איתורה של התכוונות (אינטנסיונאליות) עקבית, לאורה יוצר האמן במרבית עבודותיו, ובמקרהו של נתן אלתרמן – ברוב כתיבתו השירית, הסיפורית והדרמטית. מתוך זיהוי זה ניתן לקלוט את היצירה הבודדת ביתר הבנה ועושר השגה, חרף הכיסוי המכוון הנפרש לעתים על עומק משמעותה. הקריאה החדשה בשירי אלתרמן, המוצעת בספר, מראה שמתחת לרובד המובן-יחסית בשירים, מוצפן רובד אמוני-רוחני. קריאת שני השירים המופיעים בטקסט האחד היא חוויה ספרותית מרתקת, הפותחת שער חדש לחלוטין אל יצירותיו של המשורר ואל תפישת עולמו. זכות ענקית היא לי לגלות ראשונה את הרובד האמוני-רוחני, כעיקרון המכונן של שירת אלתרמן, ולפרסמו ברבים, ואני מודה על כך מאוד....

דחף בלתי מוסבר, לעתים חד ובהיר ולעתים עמום וקהה, דוחק בבני האדם, מבראשית, להשיג את פשר הקיום האנושי על כדור-הארץ. בלא השגה זו, מועבר הדחף להשגת "יותר" - בכל: יותר אהבה, יותר כסף והנאה, יותר קשרים, השפעה וכבוד, יותר בריאות גוף ונפש, יותר ידע. אך גם כאשר יש לאדם יותר ויותר מכל אלה, עדיין מזמזמת בו התייה הגדולה - לשם מה? מהי משמעות החיים כאן? מהי מטרת חיינו כמין אנושי? שאלות אלו עולות במלוא עוצמתן בעיקר כשאדם חווה קושי, כאב וסבל, וגם כאשר הוא מתקרב אל קץ החיים, שלו, או של יקיריו. מידע המפענח את פשר החיים לא ניתן בכתבי הקודש הקלאסיים של הדתות השונות. למשל, כתוב בסיפור בריאת-העולם בתורה: "בראשית ברא אלהים את השמים והארץ", אך לא כתוב, במפורט, בשום מקום בתנ"ך - למה ברא... עם זאת, נוגעים כתבים רבים, כתבי הנהגה, הגות, מדע ופילוסופיה, בשאלה - איך רצוי שנתנהל כאן, בעולמנו על-מנת לחיות במירב הנמ"ר לנו - הנכון, המתאים והראוי. ההנחיות העיקריות למסע-החיים, מאז ועד עתה, ממליצות על חיים מתוך אהבה, נתינה וקבלה, זרימה עם המתרחש וניטור המחשבה והרגש תוך התמרת השלילי לחיובי. כמו-כן מדובר על טיפוח הגוף והנפש, ועל התבוננות קבועה שתחשוף את אשליית הקיום הנפרד ותאפשר לנו ריפוי חסימות לשם חיבור עם אני-פנימי אוהב ומנחה, גבוה יותר מןה אני-היומיומי. ואולם על-פי-רוב לא מצוין מדוע בעצם אנו חיים כאן, בעולם הזה, ולמה עלינו לחוות סבל וכאב, ביחד עם הטוב והנעים. לאור ההנחה שהקיום האנושי לא נוצר באקראי, ושאכן קיים עיקרון מארגן כולל, המכונן את חיי האדם בעולם ואת חיי האנושות בכלל, ושידיעתו והפנמתו לא יסולאו בפז- ולאור ההנחה שפשר הקיום האנושי היה סודי עד ימינו, ודווקא כעת הוא הולך ומתגלה - נכתב נינוה. הוגים ומורים בכל הדורות, ובעיקר בעידן החדש, מתמקדים באדם-הפרט במסגרת שאלת משמעות החיים, וממליצים לו, בצדק, לעצב באופן עצמאי, מתוכו, את משמעות חייו. רכיבי ניסוי, ניסיון והתנסות - כפשר הקיום של היחיד והפרט-בקבוצה, מציעים לקוראים תרומה רבת-היקף וזווית ראייה ייחודית, ולאורן עשויים החיים להיות - * חוויה מתמדת של כוח פנימי - המעצב, בשמחה, צמיחה והתפתחות תוך לימוד והיזכרות * רצופי הבנה שהגוף הוא בית וכי חשוב וכדאי להכיר את באיו הבכירים * עתירי יחס של אחווה ומחויבות-של-חמלה לכל הנמצא מסביב * מבורכים בשלווה ומשובצים ברגעי רוגע ודממה - גם בלב הרעש * זורמים בהווה מתמשך, מטועני - משמעות ועשירים באהבה, יופי, הרמוניה ויצירה * מלאי תובנות לגבי מרבית השאלות, הקטנות והגדולות, העולות ביומיום ד"ר שושנה צימרמן היא מרצה באקדמיה, מורה ויועצת רוחנית לקבוצות וליחידים. ...