חיבור מהפכני המטה את נקודת הכובד המקובלת בחקר יצירת ביאליק אל מרכז חדש. הגדרת ``העיקרון המכונן`` ופירוט הדרכים לאיתורו, מציעים דגם מושגי ייחודי, שהחלתו על שיריו של ביאליק מגדירה מחדש את תכניהם ואת מבניהם. דגם זה עשוי גם לסייע בידי עבודות שלם של אמן יוצר, בתחומיה השונים של האמנות. לפנינו הישג רב-השלכות של עבודת מחקר בין תחומית, המפגישה, בין היתר, את תורת השיר עם תורת הסוד, ומבססת את אבחנותיה על מערך עשיר של דוגמאות, מובאות ומראי מקום.