» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (24):
רוצה לקרוא ,
WISH LIST,
ספרי עיון,
לקניה עכשווית,
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
עותקים כפולים (אישי),
RTBCPT3,
רוצה לקרוא...,
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
היסטוריה למכירה,
חברה ומדינה, משפט, ותקשורת למכירה,
ספרים שמכרתי,
רוצה לקרוא,
עיון,
עבריות,
רשימת קריאה,
רוצה לקרוא,
שונות,
מדינת ישראל,
לקריאה,
אופיר,
מועמדים לביקורת,
תקשורת ועיתונאות ,
עוד ...
|
|
1.
|
|
החברה החילונית בישראל היתה במשך שנים רבות 'חברת חזון' סולידרית המוכוונת להגשמת החלום הציוני. אך כבר בשיא פריחתה של תרבות הלאום חתרו זרמים תת - קרקעיים תחת היסודות האידיאולוגיים שהניחו חלוצי היישוב העברי ומנהיגיו. אחרי מלחמת ששת הימים עלו זרמים אלה על פני השטח ונהפכו עם הזמן לנחשול שוצף, הגורף עמו עוד ועוד 'נטיעות ציוניות'. בשלהי שנות השבעים החל למעשה במדינת ישראל עידן תרבותי חדש. מאז הולכים ונחלשים האידיאליזם והפטריוטיזם התמימים והטוטליים, שעל בסיסם נבנתה הזהות הישראלית. תהליך זה התרחש בעיקר בשכבה היהודית הוותיקה, החילונית, המשכילה והמבוססת, שהשפעתה על צביונה של המדינה גדולה. מתי, כיצד ומדוע השתנה כיוון המחוג במצפן הערכים של שכבה זו? בשאלות אלה עוסק הספר. עוז אלמוג ממפה את ציוני הדרך בהתפתחות תפיסת העולם של האליטה הישראלית מקום המדינה ועד ימינו. המיפוי מקיף את השדות האינטלקטואליים העיקריים ואת במות השיח המרכזיות שבהם התנהל 'זרם התודעה' המשותף של מנהיגי האליטה: בתקשורת, במשפט, בפסיכולוגיה, בספרות, באמנות, באקדמיה ובפוליטיקה. הזרם הזה שחק את מודל הצבר - 'היהודי החדש' הנטוע במולדתו - והוליד מודל של 'ישראלי - גוי', המבוסס בעיקרו על המודל המערבי של ה'יאפי'. מחקר זה, המקיף כיובל שנים, מאפשר לקורא לעמוד על הזיקות הגלויות והסמויות בין אירועים שהתרחשו בתחומים חברתיים שונים ומצביע על כיווני ההתפתחות של מדינת ישראל. פרופסור עוז אלמוג, מהחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, הוא סוציולוג והיסטוריון החוקר את החברה ואת התרבות בישראל. ספרו 'הצבר - דיוקן' (עם עובד, 1997), שהיה רב - מכר, נחשב לאחד מספרי היסוד על התרבות הישראלית בתקופת היישוב וראשית המדינה....
|
|
2.
|
|
דור הצברים - שמרביתו ילידי הארץ ומקצתו נערים מהגרים שהתחנכו בארץ - החל להתגבש בראשית שנות השלושים. באורחות חייהם, בתרבותם ואפילו במראם היו צעירים נלהבים וחדורי אידיאלים אלה שונים מאבותיהם - מייסדיה ומקימיה של תנועת הפועלים החלוצית. הם שנועדו לתפקיד "היהודים החדשים" היו למפקדי הפלמ"ח, לחיילי הבריגדה, למפקדיו של צה"ל ומוקד לחיקוי והערצה.
בסוף שנות השישים ובראשית שנות השבעים קם דור חדש של אנשי תרבות ורוח שקראו תיגר על דור הצברים, הוקיעו את חקיינותו ורדידותו, את התמסרותו המוחלטת לצווי החברה על חשבון צרכיו ודרישותיו של היחיד. בשנות השמונים אף היו ששאלו אם הצבר לא היה אלא דמות מיתולוגית שלא היתה ולא נבראה וכל - כולה המצאה תעמולתית.
ספרו של הסוציולוג, ד"ר עוז אלמוג, הוא מחקר חלוצי ומקיף הבוחן את דמות הצבר, סמליו, הווייתו ותרבותו. צפנים תרבותיים שהפכו למיתוסים - הקומזיץ, הבלורית, הדוגריות, ההגשמה, ה"דווקא", ה"סמוך" ועוד רבים אחרים נבדקים לעומקם ומשולבים בדיוקן מורכב ורב פנים של הגרעין הדורי.
מי שנועדו למעמד גולת הכותרת של המהפכה הציונית, לאברכיה של הדת הציונית החילונית מתגלים כיצורים רבי סתירות פנימיות, חסידים נלהבים שמעולם לא חדלו למרוד.
בהיקף הסוגיות הנבחנות, בעומקן של האבחנות, באי -רתיעתו מבחינה מחודשת של הערכות מקובלות, מכאן ומכאן, מצליח עוז אלמוג להעמיד מבנה מרשים, שכל בחינה של ההוויה הישראלית החדשה תידרש לו....
|
|
