אריה סיון

אריה סיון

סופר

אריה סיון (נולד ב-1929), מורה, משורר סופר ומתרגם עברי.
נולד בשם אריה בומשטיין בשנת 1929 בתל אביב.
בשנת 1947 הצטרף להכשרה המגויסת של בפלמ"ח, והשתתף במלחמת העצמאות. בוגר האוניברסיטה העברית בלשון עברית ובספרות. לפרנסתו עבד, משנת 1955 ועד פרישתו לגמלאות, כמורה לספרות בבית ספר תיכון.
היה בחבורה הספרותית "לקראת" עם משה דור, נתן זך, בנימין הרשב (הרושובסקי) ואחרים.
פרסם ספרי שירה, תרגומים, וספר מתח בשם "אדוניס", 1992. כל אלה יצאו לאור תחת שם העט "אריה סיון". לאחר מכן, שינה את שמו בתעודת הזהות לשם זה.
בשנת 1989 זכה בפרס ברנר, ובשנת 1998 - בפרס ביאליק. בפברואר 2010 הוכרז סיוון כזוכה פרס ישראל בתחום השירה עברית.‏[1]
נשוי לעתידה וגר ברמת השרון. בנו אלוף בן הוא כתב מדיני של העיתון "הארץ".
שנים רבות עסק בהוראת תנ"ך וספרות בבתי ספר תיכוניים.
[מויקיפדיה]
1.
2.
3.
4.
בימי הסקאדים מסייר המשורר אריה סיון בעיר מולדתו העזובה למחצה ומוצא מזוודה זרוקה ובה מחברות מצהיבות בנות 60 שנה. מסתבר שזהו סיפורו של בלש פרטי, שנשכר לגלות את עקבותיו של נעדר, רודף נשים תל אביבי ידוע לשמצה. במהלך החקירה נקלע הבלש לתסבוכות פוליטיות וארוטיות ומוצא עצמו בעולם צללים מתעתע ומסוכן, שהוא גם קרנבל של מסכות וחילופי זהויות, חידלון והתחדשות. הפרשה כולה מסופרת בגוף ראשון ומעלה באוב גלריה של דמויות ומקומות בתל אביב של הימים ההם....

5.
אריה סיון הוא מן האבות המייסדים של השירה הישראלית, ושירתו היא ממיטב היצירה הפיוטית שנוצרה בעברית בחמישים שנות קיומה של ישראל. בכל ספר מספריו מקדיש המשורר חטיבות נרחבות לשירים העוסקים בנופי הארץ ובאקלימה, בעריה ובכפריה, הריה ומדברותיה, ברבדים הארכאולוגיים והמיתולוגיים, באירועים היסטוריים ופוליטיים מרכזיים בתולדותיה - עליות, בניין הארץ, הדי השואה, מלחמות ישראל, הסכסוך הישראלי - ערבי, מספריו עולה דמותו של צבר תל אביבי, "דור שני לגאולה", כלשונו, המקושר באופן טבעי ובלתי מעורער אל נופי ילדותו, ועם זאת אינו חדל לתהות בפיכחון אירוני על משמעות הביוגרפיה שלו, על מקומו ברצף תולדות העם והארץ, על יחסו לאבותיו ובעיקר על רבדיה השונים של הזהות היהודית - עברית - ישראלית המתנצחים בהם. לשון שירתו של סיון עשויה מכל רובדי השפה העברית לגוני - גווניה, למן הפסוק המקראי והמאמר התלמודי, דרך מורשת השירה העברית לדורותיה ועד הלשון העברית המדוברת, האידיום העכשווי והסלנג... בשירתו מתקיים דיאלוג מתוחכם עם מיטב ספרות העולם, מן המיתולוגיה היוונות דרך שקספיר ועד פלובר ואליוט וקפקא ושירי הייקו יפניים. מקום מיוחד נודע בשירת סיון לתשתית המקראית, שאליה פונה המשורר כאל מעיין השראה מתמיד ומפכה... שיריו של אריה סיון מצטיינים בישירות וביושר, במבט מוסרי ואוהב אדם. לצד כמיהה לארץ ואהבה חסרת פשרות ורבת - פשר אל יושביה ומראותיה, המשורר אינו חוסך ממנה את שבט ביקורתו. שיריו על מערכת סיני, על מלחמת לבנון ועל תקופת האינתיפאדה נמנים, ללא ספק, עם ההישגים הבולטים ביותר בשירת המחאה בישראל. לצד אלה ניתן למצוא במכלול שירתו גם שירי אהבה נפלאים, ממוטב הליריקה בשירה העברית החדשה, כמו גם שירה ארס פואטית חזקה ומרתקת, שירי מסע של מי שנושא עמו את זהותו היהודית והישראלית בפגישה עם נופי נכר, ושירים אוטוביוגרפיים מרגשים....

6.
אל החול חל מפנה ביחסים ביני ובין החול. מה שהיה אזון עדין, כמו בשעונים מתואמים, שבש. החול פורץ, אמנם ברוך, אבל פורץ את מערכת בצורי נצבר על נתיבי, חוסם מעברים חיוניים. הקרוניות שכל ימי נשאו תמונות מן העולם החיצוני אל מאגרי נפשי נחסמות בחול ואין בי כוח עוד לדחוף אותן אל יעדן אולי גם סקרנות לבדוק את תכולתן. אין לי טענות. רק בקשות בעצם בקשה אחת אליך, חול: זכור לי חסד ילדותי, אהב אותי כפי שאהבתיך בהיותי ילד רך בחמוקיך....

7.
8.
בראיון ל``כל העיר`` אמר המשורר ט. כרמי: ``היהודי שמצא את הדיקציה הנכונה ואת הטון הנכון לגבי האינתיפאדה, הוא אריה סיון. הצד האישי לא התקפח אצלו, והשירים אינם בשחור-לבן``. אריה סיון נטוע בארצו ובתוך עמו, והוא דייר בלתי מוגן מפני המראות והארועים, ה`תובעים` ממנו לתת להם ביטוי. זוהי תביעה פנימית, לא מחוייבות חיצונית. מן הכיוון השני באים הדברים השייכים למעגל הפנימי, האישי: אהבה ותשוקה, חרטה וצער, הביקוש הנואש אחרי התובנה הכוללת, הזיקה היהודית ללשון ולמקורותיה. בספר הנוכחי, דייר לא מוגן. העשירי למניין קבצי שיריו, מתלווה אליהם ביתר תוקף התחושה כי צו-הפינוי אינו רחוק. במפגש בין המראות מבחוץ ומראות הנפש מותכות המילים בהן נוצק ה`חומר` הלא שקט, אשר ממנו נובעת שירתו של סיון. פרסים בהם זכה אריה סיון: פרס ראש הממשלה, 1973 פרס ברנר, 1989 פרס ש. שלום, 1992 פרס ביאליק, 1998...

9.
10.
מיד יש תמיד יש מטפסים. לא בני-אדם. צמחים. כל הגדרות משני צדי הרחוב תפוסות שפעת עלים. כל הרחובות בהזיות שלי כאלה הם בתים קטנים סגורי תריסים תמיד סגורים, ובשעות חמות, תמיד אין צל, ויש תשוקה עזה, השתוקקות לפתח כלשהו, גם אם קטן כמו נקב הצצה אל מנהרה שבקצה פני הורי....

11.
12.
לאורך ציר הזמן פועלות על החול מהויות כמו חום, קור, רוח. הן מביאות בו רוך. לשובות בני האדם נוקטות אותן מלים עצמן, כדי לציין מהויות ומצבים שבנפשנו, אולם מלים כמו אהבה ותבונה לא נשאלו מן העולם שבו אנו חיים, ואף על פי כן בלעדיהן אי אפשר. ``גבולות החול`` הוא ספר שיריו התשיעי של אריה סיון....

13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
32.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ