כן, זהו אותו וודי אלן שהצחיק אותנו עד דמעות בסרטים כמו "בננות", "כל מה שרצית לדעת על המין", "ישנוני", "אני הול", "מנהטן", "זליג" וכל השאר - המצחיקן מספר 1 בעולם היום. בספר הזה מתגלה לקהל העברי צד נוסף של וודי אלן, שאולי אינו מוכר לו כל כך: וודי אלן הסופר. הסיפורים שבקובץ זה התפרסמו ברובן בעיתונים ידועים כמו "ניו יורקר", "פליבויי" ואחרים, והקבצים באנגלית שמהם נלקחו הם רבי מכר קבועים בארצות הברית. וודי אלן מחסל כאן חשבונות עם כולם: עם אנשי האקדמיה למיניהם - חוקרי ספרות, אמנות ותאטרון, פילוסופים ופסיכולוגים (החשבון האחרון הוא מסובך במיוחד), עם עיתונאים, מהפכנים ומאפיוזי, וכמובן - עם כל היהודים בניו יורק ובסביבה (מה שכולל פחות יותר את כל העולם, לגביו). זהו וודי אלן שמסוגל לומר: "אני לא מאמין בחיים שלאחר המוות, למרות שאני לוקח איתי זוג תחתונים רזרבי". זהו וודי אלן מזוקק, מפתיע, חזק. וגם מצחיק, אגב....

בספר זה שזורים מאות משפטים שוודי אלן אמר, או משפטים שמייחסים לו. האוסף שלפניכם לוקט במשך שנים ואני מקווה שיסחף אתכן לצחוק בריא, לפחות כפי שצחקתי אני בזמן איסוף החומר והבאתו לדפוס. היא הסירה מעל אפי את משקפיי ואמרה: "בלי משפקיים אתה יפיפה" אז אמרתי לה: "בלי המשקפיים שלי גם את נראית לא רע." אנשים שואלים על סוד נישואינו הארוכים. ובכן, אנו מקפידים ללכת למסעדה פעמיים בשבוע. אור נרות, ארוחת ערב, מוסיקה נעימה וריקודים. היא הולכת בימי שלישי, אני בימי שישי....

וודי אלןרגשות...

וודי אלןמנהטן...

וודי אלןאבק כוכבים...

ודי אלן, הסופר, הבמאי והקומיקאי הנודע, הוא גם אנין-טעם. יתרה מזו, הנאות החיך מהוות בשבילו צורה מענגת במיוחד של טעם החיים. ``איני מפחד מן החיים שלאחר המוות. העיקר שאפשר יהיה לקבל שם טורטליני מוגש כהלכה``. האכילה בסרטיו של וודי אלן היא תמיד מעשה מוסרי. אם זה טעים, הרי שהאנשים הם בסדר. מדען בסרט ``פשעים ועבירות קלות`` זוכה בפרס, רק משום שיש ברשותו מתכון לסטייקים במירנדה. במציאות נמך וודי אלן בעיקר למטבח הניו-יורקי. אהובות עליו ביותר ``המעדניות היהודיות``, המכונות בקיצור ``דלי``, האפופות בניחוחות שאין לעמוד בפניהם של כוסברה, בצל וכבד מתובל בעדינות ושל שום ובשר כבוש (Corned Beef) חם ופסטרמה מתוצרת-בית. בכל סרטיו של אלן אוכלים ושותים הרבה, בעיקר בקומדיות האמיתיות. בסרטיו הרציניים, מאבדות לעתים קרובות הדמויות הפועלות את תיאבנון בעקכות היבוטי-נפש קשים. בין אם מדובר במטבח היהודי, האיטלקי הצרפתי או הרוסי, תמיד יש למאכלים ולטקסי-האכילה משמעות מיוחדת בצד הדרמתי של הסרט, ולא אחת הם ממלאים תפקיד בהשפעתם הקומית. ספר הבישול של וודי אלן מציג את כל המתכונים המשוחזרים מתוך סרטיו. המתכונים הרציניים, אלה המזמינים בישול ואף את אלה שלא אמורים להיות רציניים ממש, כולם מלווים בדיאלוגים, סיטואציות ואמרות-שפר. את הספר משלים טיול עם וודי אלן אל המסעדות והפאבים של ניו-יורק, במרכז מנהטן, שם נוהג האמן לסעוד. לאכול עם העירוני הנוירוטי הזה מהווה תמיד תענוג....