הדר היא רווקה בת שלושים פלוס, קיבוצניקית לשעבר שלא ממש מצליחה להחליט מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה. בינתיים היא מוצאת עבודה כרכזת תרבות במעון לנכים (ואמיר היה אומר "אין מעון. מעון זה סוג של מוסד"). שם היא גם פוגשת את אמיר, סטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית, משותק מהמותניים ומטה ובעל דעות מוצקות מאוד לגבי הנכים וזכויותיהם.
בזמן שהדר מנסה להתרגל לעולם החדש הזה, לעולמם של אלו שגופם לא מציית להם, היא