כמו ממתק קפיטלסטי שנאכל בהיחבא בברה"מ. ספר הקומיקס המצחיק הזה מתחיל קצת לאט, אבל לא מפסיק להאיץ. קצת הומור ילדותי, קצת הומור גבוה, קצת הומור של עובדי מס הכנסה (משרה שכנראה היתה התגשמות החלום הציוני בעיני <mark>דודו גבע</mark> ז"ל, לאור חזרת מוטיב הפקידות הזעירה ביצירתו).
אם הספר היה היה רומן, הוא היה רומן של קפקא, אבל עם בדיחות פלוצים כל שני עמודים.
לקרוא ולהתענג.

אני מאד אוהבת את <mark>דודו גבע</mark>, שמצליח להוכיח את היצירתיות וההומור המבריקים שלו בכל ספר שקראתי. נדמה שהוא מין מכונת המצאות שלעולם לא שובתת (עד ששבתה לפתע בבוקר אחד...). אבל דווקא הספרון הקטן הזה הוכיח לי עד כמה הוא באמת מקסים. מההתחלה, כשקראתי "סיפורי יוסף לילדים" הסתקרנתי לדעת מה יצא מזה.
אמנם הציור הפשוט של סיפורי יוסף וקומיקס בכלליות מתאימים כידוע לילדים, אבל איך הוא יצליח להעביר את מהות סיפורי י

אני סאקר של <mark>דודו גבע</mark>, וכצפוי, נורא נהניתי. גבע מצחיק כהרגלו, וגם הביוגרפיה מעניינת.
<mark>דודו גבע</mark> - כי 72 בתולות יודעות מה הן אוהבות.

זה <mark>דודו גבע</mark>, מה כבר יכול להיות רע?
גאון שכמותו.

גדלתי על הספר הזה. קניתי אותו במהדרותו הראשונה (לא זו שתמונתה מובאת כאן) מכספי הבר מצווה שלי. קראתי בו הלוך ושוב לאורך ולרוחב, עד כדי כך שנבחנתי עליו פעם במבחן בקיות - וזכיתי בפרס. גם כנער ראיתי את ההשפעות של mad על מחבריו, ורק בהמשך יכולתי לראות את השפעות מונטי פייטון ( בעיקר באיורים), פאנצ' , סטידמן ואפילו ילקוט הכזבים. ברור שלא הכל עובר היום באותה הצורה. הטראגי בכתיבה סאטירית שהיא ממהרת להשחק

מה יש להגיד-פשוט מצחיק.
למי שלא מחפש משהו רציני ומעמיק אלא פשוט לצחוק מבדיחות פשוטות, מערכונים וציורים משעשעים כולל פתגמים ברוח מבודחת.
כולל סוג של סיפורי עלילה מצולמים או מצויירים בסגנון 'הארץ שלנו' מימי היסודי אבל הומוריסטי.
כמו במסגרת 'המדריך לישראלי המטייל'-"הולנד-אוכלוסיה-הולנדים, הבירה-אמסטל, שטחה של הולנד הוא מכפלת אורכה ברוחבה"; "האיטלקים ידועים בטוב ליבם ושליטתם בשפה האיטלקית".
חגי יש