“שירתה אוצרת מומנטים מפתיעים ותחושות אותנטיות אל מבעד לאהבה ישנה. כמה נפלא היא אוצרת את הזמן כתמונה שהתיישנה ונתלשה בגעגוע, כממואר, וכל זה בהקבלה לתחושה ישראלית באיזה מרחב שאפשר להתמצא בו לא רק מכוח הנוף הנוסטלגי. יש כוח באהבה בלתי משוחררת. רחל שפירא בספרה "אדבר איתך", היא דיבור השואף לאינטגרציה עם ה"עצמי". שיריה אלגיים. היא מנוף, הן לשיר והן לריקוד של תום מתפייט בראי העצמי והלאומי כאחד.”