יפן היתה סגורה לעולם במשך 250 שנה. 250 שנים אלו היו שנים של פריחה ושגשוג של התרבות היפנית בתחומי האמנות והתרבות השונים. יפן נפתחה למערב רק במחצית השנייה של המאה ה-19 ואז החלה תהליך של מודרניזציה במספר רב של תחומים. פתיחתה של יפן השפיעה כמובן גם על הספרות היפנית.

ד"ר מיכל דליות בול עסקה במחקר תרבותי בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב ועומדת בראש החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה. בספר ז

<mark>טניזקי</mark> נחשב מגדולי סופרי יפן במאה ה-20, עיקר כתיבתו נעשתה בשנים 1920-1950, לאחר מכן הוא השקיע שנים רבות בתרגום ליפנית מודרנית את הרומן היפני הקלאסי "מעשה גנג'י". "מעשה גנג'י" הוא ספרה של מורסקי שיקובו, אצילה שחייה בתקופת הייאן במאה ה-11, ספרה הוא אחד הרומנים המוקדמים שנכתבו בעולם והרומן המוקדם ביותר שנכתב ביפן. הרומן מספר על חיי האצולה בתקופת הייאן. הרומן מספר על גנז'י, בנו של קיסר יפן מפילגש מהמע

<mark>טניזקי</mark> הגיש מועמדות לפרס נובל מספר פעמים ומעולם לא זכה. הביקורת טענה שספריו פשוטים וקריאים מידי.
כאן בדיוק היתרון שלו, גם הספר מפתח הינו קריא וברור. למרות שהוא קריא וברור הוא גם מתוחכם וזה בדיוק היופי ב<mark>טניזקי</mark>.
ספר זה פורסם לראשונה ב-1956 וחולל שערוריה בשל העיסוק האובססיבי במין ובמציצנות. הספרים נחטפו מן המדפים והביקורת נעה בין הערכה לזעם כולל דיון בפרלמנט בשאלות מוסר. מה צריך יותר מזה בכדי להבין

ספר טוב. קצר. נותן ממש הרגשה של יפן.
סקירה של התרבות המסורתית, כולל החיים הפרטיים, החברתיים והתרבות שמחוץ לבית.
ספר עמוס בתמונות ותיאורים.
חושף גם את הצדדים הפחות נקיים ואסטתיים של יפן מלאת החיים והשקט.

אחרי 20 שנות נישואין מחליט בעלה של איקוקו לשנות ממנהגו ולהתייחס ביומנו לחיי המין שלו עם אשתו.

הוא מקווה שהיא תציץ ביומן שלו ותקרא את הדברים כי לדבר איתה על זה הוא לא יכול. במקביל, מתחילה איקוקו גם היא לכתוב יומן. החינוך המסורתי הקפדני שקיבלה מהוריה מושרש אצלה עמוק והיא לא יכולה לדון עם בעלה בנושאים מביכים כמו חיי המין שלהם, והיא פורקת את אשר על ליבה על דפי האורז.

שניהם מכוונים את כתיבתם אחד