"נדב היה אדם מאוד עדין, איש תרבות אמיתי שכל כך מעוגן בשורשי המקום הזה", אמר כתריאל שחורי, מנהל קרן הקולנוע הישראלי וידיד קרוב של לויתן. "הוא היה אדם מאוד מפוכח, שהלך בדרכו והאמין שצריך לעשות גם בתנאים קשים, העיקר לעשות. לא תמיד הבינו אותו, אבל במה שהוא עשה הוא הביא לביטוי חזק את כל העבר הקיבוצי שלו, כמו בסרט 'אין שמות על הדלתות' שבו הוא נוגע בצורה קשה וחזקה בבית הגידול הפרטי שלו. אבל מעבר להכל, נדב לויתן היה בן אדם. הוא אהב את מה שעשה והיה חבר טוב".