גלי צבי-ויס

גלי צבי-ויס

סופר


1.
כששרה קניג נאלצת להנחית על הכמעט-פגית שלה את השם מרים, היא מכנה אותה מימי כדי להקל את המעמסה שבשם, ומתנחמת בבנים שנולדים אחר כך. ומימי מרים גדלה, לא מהר. לא הרבה. מנומשת מכף רגל ועד ראש. בקושי אוכלת. בקושי מדברת. בכלל לא מחייכת. רק פעם אחת, כשיוסי, הדוד שלה, מוזעק לעזור. "אם אני לא מוציא מהג'ינג'ית הזאת חיוך, אני פורש משואו-ביז", הוא נשבע, ומצליח לסחוט ממנה קימור שפתיים. "יש משהו בקטנה..." הוא מאבחן, אבל אף אחד לא מקשיב למה שרק הוא רואה: "אלוהים, את מחשבון כתום מהלך! בלעדייך העולם אפור". ונפשה של מימי נקשרת ליוסי שיודע לאהוב, לחבק חזק. ויודע גס לפגוע. "שושן צחור" נוגע בסוד. סודותיו של אדם, גם כאלה שהוא לוקח איתו אל הקבר. סודותיה של מימי קניג נלחשים בספר, מתגלים בהדרגה עד לסודה הגדול מכולם והמפתיע מכל. מעבר לסודות, זה סיפור על חברות, על שונות, על התמודדות עם השונות בחברה, על אהבה יוצאת דופן וחזרה לסודות המתכסים באיוושת עלי השלכת של החיים. ...

2.
רומן פסיכולוגיסטי המתאר את מסעה הנפשי של מרתה - גיבורת הספר - בדרך לגילוי עצמי. הוא מציג תהליך פסיכולוגי עדין ורגיש של ציירת בגיל הביניים, היוצאת בתערוכה ראשונה משלה, לאחר שהבינה את האמת הצרופה מבחינתה: "אנו מה שאנחנו בוחרים להיות" - בחירה העומדת בסתירה להרגלנו להביט בבבואה שלנו דרך עיני אחרים ולא תמיד מתוך נקודת מבט אישית על - פיה היינו רוצים לראות את עצמנו. כולנו באיזשהו מקום מרתה. חיים בתוך בחירה מלפני שנים, כשבתוכנו מבעבעת לבה המבקשת להתפרץ לייעוד אחר: מקצועי, אישי או הגשמתי. קוראי הספר מוזמנים להביט על בבואתם הסובייקטיבית המשתקפת מתוך ספר זה ולבחור את המראה דרכה היו רוצים להתבונן על חייהם. "...הקריאה בספר בבואה מעלה את הצורך העמוק באהבה ובקשר. אנחנו נולדים בקשר, נפצעים בקשר ונרפאים בקשר... המסר של המחברת בדבר הצורך והיכולת לשלוט בחייך ולרפא את פצעיך הרגשיים דרך הבנת הקשר, עובר כחוט השני בכל הספר ומבטא אמונה ואופטימיות בדרך זו." מאירה טמיר - לוטנר פסיכולוגית מומחית ומטפלת זוגית בשיטת "אימגו" גלי צבי - ויס. עיתונאית ותסריטאית, בוגרת החוג לפילוסופיה וחינוך מיוחד באוניברסיטת ת"א, בוגרת קונסרבטוריון "רון" בהתמחות פסנתר ובעלת השכלה רחבה בתחום האמנות הפלסטית. זהו ספרה הראשון היוצא - לאור....

3.
פנטסיה המתרחשת בשנת 2056. מיה שוורץ, שחקנית תיאטרון ידועת-שם, מובילה את הספר בחלקו הראשון. אישה כריזמטית זו, מוטרפת משהו, חיית-במה של ממש, מזהה את הסימנים הראשונים למלחמת העולם השלישית ובונה מקלט אטומי. איש אינו מאמין שדבר כזה יכול להתרחש, והוא אכן מתרחש....

4.
"להב הסכין בהק קלות לאורו של פנס הרחוב. הוא חפן את הסכין בידו הימנית, החליק ידו על הלהב וניגב את טיפות הדם שכיסו אותו". כמה היינו רוצים להאמין כי זוהי סצנה מתוך סרט מתח הוליוודי, אך לא! זו אמת לאמִתה, מציאות ישראלית, שדברים מתרחשים בה מתחת לאפנו, ואנו בוחרים לא להתעמת אִתם. גם כותבת ספר זה בחרה כך. כמנחת סדנאות כתיבה היא נשלחת למשימת התנדבות קצרת מועד בארגון משפחות נרצחים ונרצחות. מה מצער לגלות שהמשתתפים בסדנה אינם משתפים פעולה ומתנכרים אליה כסמכות. כאבם החשוף מותיר אותה מזועזעת וחסרת אונים. בסיום הסדנה היא מחליטה שלא לשוב לשם לעולם. מדוע אפוא היא חוזרת? המחברת נמשכת ונדחית לסירוגין, חומלת ומסתייגת, ואט־אט נעשית בשר מבשרו של הארגון. היא נחשפת לסיפורם הפרטי של אנשי ה"שכול השקוף", זה שנסתר מן העין ומצוי הרחק מעבר לכותרות העיתון. גלי צבי־ויס נושאת את הסיפור הזה על כתפיה ומגישה אותו לקהל הקוראים. בלשון ישירה ובכנות היא מניחה לפתחנו טקסט אינטימי ומכמיר לב. ופתאום בא החושך הוא מסעה של אישה רגישה אל עומקו של הצער ואל העבר השני – הווייתו של האחר. הוא גם מסמך נוקב על אודות עוול ואבסורד – תוצר יחסן של המערכת המשפטית, התקשורת והחברה כלפי אזרחים שחייהם התרסקו באבחת רגע. גלי צבי־ויס, עיתונאית ותסריטאית בעברה, נולדה וגדלה בתל אביב. בהווה היא עורכת אתר האינטרנט "דרך המילים" ומנחת סדנאות כתיבה. ופתאום בא החושך הוא ספרה הראשון שאינו עוסק בבדיה והרביעי שראה אור....


הספר הזה עשה לי רע כי זה סיפור אפל ומפחיד ולא נעים וזהו סורי... המשך לקרוא
ספר מיוחד במינו המשלב דמויות שלא מוצאים בספרים אחרים . כתוב בצורה עדינה ורגישה כך שאנחנו מזדהים עם הדמויות ונכנסים לתוך העלילה. מימי הק... המשך לקרוא
הגעתי לספר הזה בעקבות המלצות חמות ואכן קראתי ונהניתי ומדוע? ראשית העלילה בנויה היטב, קולחת ונוגעת ברבדים העמוקים של הנפש. הזדהיתי עם רינה... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הקריאה בכלל הינה דרך מיוחדת להביט לתוך עולם . עולם שונה שבו הלא נודע רב על הנודע . מעבר לגילוי "בעולם החדש" על פי מהות היצירה יכול הקורא לחדו... המשך לקרוא
הספר "שושן צחור" מדבר על אהבה. אהבה טוטאלית בלי התחשבנויות כמו שנהוג כאן למטה בכדור-הארץ..... אהבתה של מימי לדוד יוסי למרות....והצלתו ....היתה ... המשך לקרוא
כבר הרבה זמן לא קראתי רומן שסחף אותי, שלא יכולתי להניח אותו מידי עד שסיימתי לקרוא את הפרק האחרון. להביט בתוך עצמי להזיל דמעה ולחשוב אכן - "א... המשך לקרוא

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ