תל אביב היא לא רק עיר, היא גם פרק בהיסטוריה הציונית ומושג מפתח של התרבות הישראלית. היא הגשמתו של חזון והתגלמות של רעיון. היא אמיתי ומיתית. היא קיימת לא רק כמכלול של בניינים ורחובות אלה גם מנוסחת במונחי התשובות לשאלה מהי תל אביב. תל אביב נבנתה בלבנים ובלוקים, אך נבראה במילים המגדירות את מהותה ומכוננת אותה כעיר מיתית. תל אביב המיתית היא הפיגום הרעיוני שהעיר נבנית עליו בתודעה התרבותית. היא מייצגת תפיסה אידא(ל)ית של העיר כישות החורגת מן החולף ומהתנסויות היום- יום. הספר עוסק בפנים השונות של תל אביב המיתית: העיר העברית הראשונה, שיצקה הוויה עירונית חדשה בתבנית הציונית של גאולה לאומית והייתה לביטוי של מחויבות לחזון תחיית התרבות והשפה העברית; העיר ללא הפסקה היא העיר הגדולה, הדינמית והמתוחכמת, המקדמת את הדימוי העצמי שלה כעיר נאורה וסבלנית; העיר הלבנה היא דימוי חזותי שנעשה למותג המבטא מחויבות למורשת הבנויה של אדריכלות הסגנון הבין- לאומי. מלמד זאת הספר עוסק ביריבות הסמלית בין תל אביב לירושלים ובאתרים שהיו חלק בלתי נפרד ממיתוס העיר: רחוב דיזנגוף, רחוב שנקין, חוף הים וכיכר העירייה....

שמות הרחובות מייצגים את יחסי הכוחות הפוליטיים ואת הקדימויות האידיאולוגיות וההעדפות התרבותיות של כל יישוב. שמות הרחובות הם כלי הנצחה, וקביעתם היא לעיתים נושא לפולמוס ציבורי. ספר זה עוסק בהיסטוריה ובפוליטיקה של שִׁיּוּם רחובות ביישובים שונים במדינת ישראל. נוסף על שלוש הערים הגדולות: תל אביב-יפו, ירושלים וחיפה, עוסק הספר בשיום רחובות בבאר שבע, באופקים ובשלושה יישובים ערביים: אום אל פחם, כפר קאסם וכפר מנדא. הספר מציע נקודת מבט חדשנית על סוגיות בעיצוב המרחב הציבורי ונופי זיכרון בישראל. ...

מאז ימי קדם נוהגות ערים לחגוג את יובלותיהן. ב-1934 חגגה תל-אביב חצי יובל ליסודה. אסופה זו מקודשת לתיעוד פרק זמן חשוב זה בתולדותיה של העיר. נאספו כאן מאמרי הערכה וביקורת על תל-אביב, הנוגעים להיבטים שונים בחיי העיר העברית הראשונה - החל בדיונים במהותה וניסיונות לאפיין אותה ולהדגיש את ייחודה וכלה בתלונות על חיי היומיום בה. בין הכותבים מחברים ידועי שם , כגון נחום סוקולוב ומאיר דיזנגוף, וכן כתב של עיתון נאצי שבא לסייר בפלשתינה. אסופה זו נותנת תמונה חיה של העיר העברית הראשונה בתקופת המעבר מעיירה לכרך....

שבויה בדימויה - קיצור תולדותיה וקווים לדמותה של מדינת תל אביב ספר זה חוגג את תל אביב: העיר, הרעיון, המציאות והדימוי .תל אביב - שכונה של יפו שזכתה למעמד של עיר רק כשחגגה חצי יובל לייסודה - הייתה ונותרה גם רעיון וחזון, משֹאת נפש ומושא לקנאה וטינה; נושאו של שיח פוליטי ותרבותי רווי בדימוייה, בתדמיותיה ובמותגיה; עיר כְּרַך ובה בעת עיר קרתנית, עיר עברית ועיר עולם."מדינת תל אביב" היא ישות רעיונית בלתי נפרדת מן השיח העכשווי על תל אביב ועל מקומה המרכזי והשנוי במחלוקת בהוויה הישראלית. שבויה בדימויה עוסק בכינונה של "מדינת תל אביב" כאפשרות גאו פוליטית ותרבותית בתקופת המדינה שבדרך ובוחן את תולדות בידולה מהיישוב הציוני וממדינת ישראל. הוא משרטט קווי מתאר לדיון בהיסטוריה התרבותית של דימויים ותדמיות, מטבעות לשון וקלישאות, תפיסות רעיוניות ותבניות אידאולוגיות, שאיפות ורחשי לב, שמבססים את מעמדה הייחודי של "מדינת תל אביב" במדינת ישראל ואת היותה היבט חיוני של המצב הישראלי. מעוז עזריהו הוא פרופסור לגאוגרפיה פוליטית והיסטורית של התרבות באוניברסיטת חיפה. בין ספריו בעברית: פולחני מדינה: חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים בישראל 1956-1948 (שדה בוקר 1995);  תל אביב: העיר ה(א)מיתית (שדה בוקר 2005 ); על שם: היסטוריה ופוליטיקה של שמות רחובות בישראל (ירושלים 2012); במותם ציוו: אדריכלות בתי הקברות הצבאיים (תל אביב 2012 ); מיצוב הזיכרון (חיפה 2018 ). על הסדרהעד כמה הישראלים כקולקטיב באמת מכירים את עצמם? מהו הדנ"א של הישראליות ובאיזו מידה הוא ייחודי? האם הישראליות היא תופעה דינמית או שמא יש בה גורמים קבועים שהזמן אינו משנה? ומי הם גיבורי התרבות שלנו?" עוסקים בנושאים מהותיים ולעיתים "כבדים", שבלב ההוויה הישראלית העכשווית, אך בצורה מזמינה וקלה לקריאה. "ישראלים" נועדה לגשר בין המחקר האקדמי בתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הסוציולוגיה, חקר התרבות, לימודי המגדר ועוד, לבין העניין של קוראים רבים לבחון ולהבין את עצמם כיחידים וכקולקטיב....