הספר מתחיל בנסיון לרצח באמצע רחוב באר שבעי. משם הבחור שמנסה להציל את הנפגע מתחיל במסע קפקאי ובעקבותיו מתגלות שתי מערכות יחסים בין ילדים שננטשו לבין קרובי משפחותיהם המאמצים. האחת רעילה ופוגענית והשנייה מיטיבה. העלילה משתרגת בין הסיפורים, בין האנשים ותוך כדי מתגלים פרטים הודות חייהם בקילוף עדין. החלק האחרון נוגע בנקודה מאוד חשובה ורגישה, שלדעתי חייבים לדבר עליה ולעיתים נמנעים מכך והיא על איך בן אדם

הגעתי לספר הזה לאחר ששמעתי עליו שבחים רבים
ולגמרי במקרה היה לי אותו בבית.
אז ככה, הכתיבה זורמת ומבחינת העברית היא ברמה טובה מאוד ואני דווקא מאוד מעריך את זה
מכיוון שמממש עכשיו אני קורא ספר אוטוביוגרפי של מישהי, שאין לה שום יומרות של סופרת ואני שם-לב עד-כמה העברית שם שטוחה ודלה...
ועוד דבר זהו ספר בעל יומרות גבוהות של מין "זרם תודעה" שמועבר ישירות ממחשבותיהם של הדמויות השונות
זהו סוג של כתיב

הכתיבה טובה זורמת אבל עלילה הזיה ומלא פינות לא נסגרות. הקטעים המיניים משובחים אבל לא שווה את זה