“זהו כנראה ספר הבדיון ההסטורי הגרוע ביותר שקראתי מעודי. ובניגוד לשמו של הספר, זה לא ספר על צלאח א-דין. המחבר הצליח לקחת דמות היסטורית חשובה, צלאח א-דין, ולדחוף אותה כל כך חזק לתוך הרקע שהיא כמעט נעלמה לחלוטין. קו הסיפור העוסק בצלאח א-דין מכסה אולי 10% מהטקסט. רוב הספר הוא על הלבלר היהודי הבדיוני ואנשי חצר אחרים של צאלח א-דין. הדמויות האלו מתוארות כדמויות דקות כמו נייר, עם עניין חריג ומוגזם במין”

“זהו כנראה ספר הבדיון ההסטורי הגרוע ביותר שקראתי מעודי. ובניגוד לשמו של הספר, זה לא ספר על צלאח א-דין. המחבר הצליח לקחת דמות היסטורית חשובה, צלאח א-דין, ולדחוף אותה כל כך חזק לתוך הרקע שהיא כמעט נעלמה לחלוטין. קו הסיפור העוסק בצלאח א-דין מכסה אולי 10% מהטקסט. רוב הספר הוא על הלבלר היהודי הבדיוני ואנשי חצר אחרים של צאלח א-דין. הדמויות האלו מתוארות כדמויות דקות כמו נייר, עם עניין חריג ומוגזם במין”