העיתון והארון הינו הספר הראשון בעברית הבוחן היבטים שונים בחייהם של הומואים ישראליים. הספר מבוסס על מחקר, שבו 45 הומואים פרשו את סיפור חייהם. מתוך אוטוביוגרפיות אלו ניתן ללמוד על המשמעויות השונות של חייהם, מנקודת מבטם שלהם. בין הנושאים המרכזיים הנידונים בספר: סקירה היסטורית של יחס החברה להומואים, תפקידי תקשורת ההמונים בעיצוב הדימוי ההומואי, התנהגות מינית וכינון זהות, תהליכי היציאה מהארון על כל מורכבותם, העולם ההומואי (גן העצמאות, מרכזיותם של תל אביב וחוצלארץ) ודרכי צריכה ופענוח של תקשורת ההמונים. הספר בוחן את קיומם של הומואים בחברה אשר רואה אותם כ'אחרים'. גם היום, כאשר הומואיות כבר אינה נחשבת למחלה או להפרעה נפשית, היא עדיין נושאת סטיגמה, המשתקפת גם באמצעי תקשורת ההמונים. ההבניה התרבותית והמטענים השליליים שהועמסו על הנטייה ההומואית מאז ומתמיד מכוננים קבוצה ייחודית, שחבריה מתמודדים עם היותם שונים. השאלה המרכזית המלווה את מהלך חייהם היא: מי אני? - או, היכן אני נמצא על הרצף נורמלי/לא נורמלי? ד"ר עמית קמה, יליד קיבוץ נגבה (1960), התחנך בבאר - שבע וכיום מתגורר בתל - אביב עם בן זוגו (מאז שנת 1986). החל מ1982 - הוא פעיל בארגונים הומו - לסביים, וכיהן כמנכ"ל הראשון של האגודה לשמירת זכויות הפרט. ד"ר קמה הוא ממחברי הספר תקשורת כתרבות (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה), וכותב עתה את הספר "חזקים על חלשים במרחב הציבורי: מיעוטים ותקשורת"....

ספרם של עמית קמה וענת פירס טבוחן את אופני הייצוג של קבוצות "אחרות" (כלומר מיעוטים) בתקשורת ההמונים. בספר נשזרים הסברים חברתיים, היסטוריים ותרבותיים של התהליכים המכוננים קבוצות חברתיות מסוימות כ"אחרות", לצד דיון בדרכים שבהן התקשורת ממלאת תפקיד מרכזי בתהליכים אלו. חשיבות רבה מוקנית לַתקשורת כיום מכיוון שעולמנו ספוּג בדימויים שאותם אנו צורכים מהתקשורת ובעזרתם מכוננים הן את זהותנו והן את זהותם של ה"אחרים". לכן, חשיפה ביקורתית של דרכי הייצוג התקשורתי של קבוצות מסוימות עשויה לעזור בהבנה של המציאות החברתית ואולי אף לסייע בשינויה, תוך כדי קילוף המעטה הכוזב מהמובן מאליו. שער א. 1. חזקים וחלשים בתקשורת 2. כינון ה'אחר' 3. הבניה חברתית של המציאות 4. ייצוג תקשורתי שער ב. 5. ייצוגי נשים 6. לסביות והומואים 7. נכים 8. זקנה וזקנים אחרית דבר. ...

מאז תחילת ההתיישבות הקיבוצית חיו בה לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. חלקם הצהירו על זהותם המגדרית או נטייתם המינית, כלומר יצאו מהארון, אחרים שמרו על נטייתם כסוד, ואילו השאר מצאו את עצמם במצב ביניים המכוּנה "הארון השקוף" – זהותם הייתה בבחינת סוד גלוי, אך סביבתם התעלמה ממנו ובכך דחתה אותם. העמדת פנים קולקטיבית זו אפיינה את הקיבוץ במשך דורות. אסופת המאמרים מבעד לארון השקוף, הראשונה בנושא מושתק זה, משרטטת דיוקן פורץ דרך של חיי להט"ב בקיבוץ מימיו הראשונים ועד היום ומתייחסת למערכות החברתיות, המבניות והערכיות שאפשרו להם לשלב את אורח החיים הקיבוצי עם זהותם המינית. המאמרים בתחומי דעת מגוונים, בהם סוציולוגיה, חינוך, ספרות, תקשורת וגיאוגרפיה, משמיעים את קולם של להט"ב בקיבוץ ובוחנים את ההיסטוריה של "הארון השקוף" מאז הקמתו, דרך הסדקים הראשונים שהחלו להופיע בו בעשורים האחרונים של המאה ה־20 וכלה בניצני התפרקותו בראשית שנות האלפיים....