אסף בר נולד בשנת 1978 וגדל בעיר החוף אשדוד. כבר בימי נעוריו בלט כישרון הכתיבה שלו ובגיל 17 הוא ערך עיתון מקומי לנוער שנקרא "זום", אשר יצא לאור באשדוד והופץ בבתי הספר התיכוניים בעיר, במימון עריית אשדוד ובשיתוף החברה העירונית למתנ"סים. כבר אז הוא יצר כותרות ואחת הכתבות, שנחשפו בעיתון הנוער שערך, פורסמה כידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" ומאוחר יותר, כותרת הידיעה הופיעה בסיכום אותה שנה (1996) כאחת ממאה הכותרות שעשו את השנה ב"ידיעות אחרונות".
מיד לאחר שחרורו מצה"ל, התחיל לכתוב בשבועון לצעירים "מעריב לנוער". כחצי שנה לאחר תחילת עבודתו הוא נשלח לסקר מופע של הזמרת ג'נט ג'קסון בלונדון, שם גם פגש בזמרת באופן אישי.
פגישה זו שינתה את חייו. היא גרמה לאסף בר להחליט שהוא חוזר לישראל כדי לכתוב את ספר הבכורה שלו "שבע" שראה אור בהוצאת הספרים "סער". במשך 4 שנים הסופר אסף בר ליקט משפטים חכמים, כתב תובנות מהותיות ותהיות, וצבר חוויות במהלך נסיעותיו בעולם הגדול. בין המקומות בהם ביקר היו סן פרנסיסקו, ניו ג'רזי, ניו יורק, פאריז ולונדון. חבריו נהגו לכנות אותו "איש העולם הגדול", משום שבקושי ראו אותו ובכל פעם חזר עם חוויות חדשות ממקום אחר בעולם.
במקביל הוא עבד ב"מעריב" ככתב לענייני בידור וכקופירייטר במשרד הפרסום התל אביבי "ג.ב.ע.". בנוסף הוא גם כתב כתבות תדמית ופרסומות לכתבי העת של עיתון "מעריב" ונשלח מספר פעמים מטעם העבודה למדינות שונות ברחבי העולם. ואז, בשיא כל זאת, עלה בדעתו של אסף בר להמשיך ולכתוב את ספר הבכורה שלו "שבע". אולם הקריירה בתל אביב, לא אפשרה לו להשלים כתיבה של ספר שלם. הפרק הראשון כבר נכתב ואסף בר החליט לעזוב את הכול ולהקדיש את חייו לכתיבת סיפרו הראשון "שבע". בכך הוא גילה את הכתיבה הרוחנית, המעבירה מסר לקוראים ועזב את החברים בתל אביב, את הדירה אותה השכיר ואת העבודה כעיתונאי, חזר לבית של ההורים שלו באשדוד והחל במלאכת הכתיבה. הוא אסף את כל הפתקים, השירים, הקטעים אותם כתב אי פעם והחל לחבר הכול לעלילה אחת.
מנותק מכל מה שקורא "בחוץ" ללא קריאת עיתונים מתוך בחירה, ללא צפייה בטלוויזיה, האזנה לרדיו או מרדף אחרי הזמן, חיבר אסף בר את ספרו הראשון "שבע". כעבור שנה, ביום העצמאות של מדינת ישראל, סיים אסף את כתיבת ספר הבכורה ושלח אותו למוציא לאור, הוצאת סער.
ספר הבכורה של אסף בר "שבע" ראה אור בקיץ 2002, בהוצאת "סער". שנה לאחר מכן הספר היה מועמד לפרס "ברנר" אותו מעניקה אגודת הסופרים העבריים ובביקורת לספר שפורסמה במגזין תרבות של אתר האינטרנט "נענע" נכתב כי "שבע" הוא "...הספר החשוב ביותר שפורסם כאן בעשור האחרון...". לאחר צאת הספר, התקבל הסופר אסף בר לעבודה ככתב שטח בתכנית הטלוויזיה "שטח עירוני", בה סיקר אירועי תרבות המתרחשים בעיר אשדוד ובימים אלה הוא עובד על פסקול לספריו. שירי פופ אלקטרוניים, המעובדים מתוך מסרים מספריו. ספרו השני "הסיפור שלא יסופר" ראה אור גם הוא בהוצאת סער בסוף שנת 2006.

אסף בר נולד בשנת 1978 וגדל בעיר החוף אשדוד. כבר בימי נעוריו בלט כישרון הכתיבה שלו ובגיל 17 הוא ערך עיתון מקומי לנוער שנקרא "זום", אשר יצא לאור באשדוד והופץ בבתי הספר התיכוניים בעיר, במימון עריית אשדוד ובשיתוף החברה העירונית למתנ"סים. כבר אז הוא יצר כותרות ואחת הכתבות, שנחשפו בעיתון הנוער שערך, פורסמה כידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" ומאוחר יותר, כותרת הידיעה הופיעה בסיכום אותה שנה (1996) כאחת ממאה הכותרות שעשו את השנה ב"ידיעות אחרונות".
מיד לאחר שחרורו מצה"ל, התחיל לכתוב בשבועון לצעירים "מעריב לנוער". כחצי שנה לאחר תחילת עבודתו הוא נשלח לסקר מופע של הזמרת ג'נט ג'קסון בלונדון, שם גם פגש בזמרת באופן אישי.
פגישה זו שינתה את חייו. היא גרמה לאסף בר להחליט שהוא חוזר לישראל כדי לכתוב את ספר הבכורה שלו "שבע" שראה אור בהוצאת הספרים "סער". במשך 4 שנים הסופר אסף בר ליקט משפטים חכמים, כתב תובנות מהותיות ותהיות, וצבר חוויות במהלך נסיעותיו בעולם הגדול. בין המקומות בהם ביקר היו סן פרנסיסקו, ניו ג'רזי, ניו יורק, פאריז ולונדון. חבריו נהגו לכנות אותו "איש העולם הגדול", משום שבקושי ראו אותו ובכל פעם חזר עם חוויות חדשות ממקום אחר בעולם.
במקביל הוא עבד ב"מעריב" ככתב לענייני בידור וכקופירייטר במשרד הפרסום התל אביבי "ג.ב.ע.". בנוסף הוא גם כתב כתבות תדמית ופרסומות לכתבי העת של עיתון "מעריב" ונשלח מספר פעמים מטעם העבודה למדינות שונות ברחבי העולם. ואז, בשיא כל זאת, עלה בדעתו של אסף בר להמשיך ולכתוב את ספר הבכורה שלו "שבע". אולם הקריירה בתל אביב, לא אפשרה לו להשלים כתיבה של ספר שלם. הפרק הראשון כבר נכתב ואסף בר החליט לעזוב את הכול ולהקדיש את חייו לכתיבת סיפרו הראשון "שבע". בכך הוא גילה את הכתיבה הרוחנית, המעבירה מסר לקוראים ועזב את החברים בתל אביב, את הדירה אותה השכיר ואת העבודה כעיתונאי, חזר לבית של ההורים שלו באשדוד והחל במלאכת הכתיבה. הוא אסף את כל הפתקים, השירים, הקטעים אותם כתב אי פעם והחל לחבר הכול לעלילה אחת.
מנותק מכל מה שקורא "בחוץ" ללא קריאת עיתונים מתוך בחירה, ללא צפייה בטלוויזיה, האזנה לרדיו או מרדף אחרי הזמן, חיבר אסף בר את ספרו הראשון "שבע". כעבור שנה, ביום העצמאות של מדינת ישראל, סיים אסף את כתיבת ספר הבכורה ושלח אותו למוציא לאור, הוצאת סער.
ספר הבכורה של אסף בר "שבע" ראה אור בקיץ 2002, בהוצאת "סער". שנה לאחר מכן הספר היה מועמד לפרס "ברנר" אותו מעניקה אגודת הסופרים העבריים ובביקורת לספר שפורסמה במגזין תרבות של אתר האינטרנט "נענע" נכתב כי "שבע" הוא "...הספר החשוב ביותר שפורסם כאן בעשור האחרון...". לאחר צאת הספר, התקבל הסופר אסף בר לעבודה ככתב שטח בתכנית הטלוויזיה "שטח עירוני", בה סיקר אירועי תרבות המתרחשים בעיר אשדוד ובימים אלה הוא עובד על פסקול לספריו. שירי פופ אלקטרוניים, המעובדים מתוך מסרים מספריו. ספרו השני "הסיפור שלא יסופר" ראה אור גם הוא בהוצאת סער בסוף שנת 2006.