החלטתי לקרוא את התנ"ך. ובאשר למעט האנשים שיידעתי אותם בהחלטתי הם מצדם אמרו לי "תכתוב גם עליו ביקורת". זה היה נשמע לי דמיוני מאוד, ותוך כדי קריאת ספר בראשית הבנתי שאפשר לכתוב ביקורת על כל ספר בנפרד. הייתי יכול להתייחס לכל פרשה בנפרד, אבל זה נראה לי מטרד יותר מאשר כתיבה חרוצה.


כשאברהם מגיע לגרר הוא אומר לשרה אשתו שתגיד שאחותו היא כדי שלא יהרגו אותו ויקחו אותה, במחשבה שאם תהא אחותו עדיין יוכלו ל

לספר יהושע יש סטייל. ליהושע עצמו יש סטייל. מה אנחנו עוד יכולים לבקש ממנהיג שיודע על כל צעד ושעל מה הוא עושה, חוטא חטא מפורש פעם אחת, מכפר עליו כמצביא גדול בהבאת ניצחון מוחץ על העי, ומיישב את הפור והגורל בחלוקת הארץ לשבטים וללווים ולשניים וחצי השבטים. זו אחת התופעות שהכי מדהימות אותי בתנ"ך, שעיצובה של דמות מתפתחת מאחת משנית מאוד לדמות מרכזית ומשפיעה. יהושע מופיע בתחילה כנערו של משה שעוזר לו במשק או