“הסופרת דפנה לביא הינה אחות במקצועה ,ומהיותי אחות בעצמי,מאוד רציתי לקנות את הספר ולקרא אותו.
הספר מתאר את סיפורה של סטודנטית לסיעוד בבית חולים בתקופת מלחמת יום כיפור ואת אהבתה הניצחית לקצין שהיא הכירה במיון בתקופת המלחמה,אשר חזר אחרי פציעתו לשדה הקרב ונהרג שם.
הסיפור מעניין מאוד והקריאה מאוד זורמת וקלילה,אולם, בתור אחות, הכעיס אותי מאוד התאור של הסופרת את הסטודנטית לסיעוד.
היא מציגה לאורך הספר א”