ספר ביכורים במלוא מובן המילה. <mark>שירה גפן</mark> מזכירה בספר קצת יותר מדי את אביה, אף על פי שקולה היחודי כבר מבצבץ מבין השורות.
יש קטעים ממש טובים וקטעים פחות טובים, הרמה מאוד לא אחידה.
במיוחד אהבתי את הקטע על המנהג לשים את שיני החלב מתחת לכרית.

הטקסט לא משהו מיוחד (בכלל <mark>שירה גפן</mark> לא ירשה את הכישרון של אביה לספרות ילדים, והחרוזים שלה לא מתנגנים ונשמעים די מאולצים), אבל האיורים עוצרי נשימה. שווה רק בשבילם.

פרנקלין רוזוולט -נשיאה ה-32 של ארצות הברית אמר:

" אין לפחד אלא מן הפחד עצמו".

הספר הזה הוא על פחדים ועל הרגע הזה שבו כולנו הולכים לישון, ואנו מחליפים עולמות,או כפי שאומרת רותי הילדה בספר :

“אַתֶּם לֹא מְבִינִים”, אוֹמֶרֶת רוּתִי,

“יֵשׁ מִפְלֶצֶת כְּחֻלָּה עִם אַף כָּתֹם,

וּבְרֶגַע שֶׁאֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם ־

הִיא נִכְנֶסֶת אֵלַי לַחֲלוֹם”.


הסיפור מתאר את הפחד המלווה את רו