» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (37):
מעניין! לילדים,
רוצה לקרוא,
קומיקס ואיור שאהבתי,
ספרים של רון ודניאל,
על המדף של גנבי הספרים הקטנים,
רמת קריאה 12,
גיבורות ששמחתי להכיר,
ספרי ילדים שגורמים לי לחייך,
לאורון,
הקראתי :),
אהובים.,
רמת קריאה 10,
ספרים שאני צריכה לקרוא- כי ככה החלטתי P:,
פעוטות - סיפורים,
Read it,
On The Shelf,
ספרי ילדים אהובים,
סיפורת - מקור,
קריאה - ילדים,
ספרות ילדים ונוער למכירה,
ספרים שאני אוהב במיוחד :),
לקריאה עתידית(של סופרים וסופרות ישראליים),
היו ואינם עוד,
להשאלה הבאה בספרייה?,
למכירה - רשימה כוללת של כל הספרים,
למכירה - ספרי ילדים ונוער ,
עם איורים ו/או תצלומים ו/או מפות ו/או תווים, תרשימים וטבלאות,
ספרים לקריאה,
הספרים שבנותיי אוהבות,
לא לילדים בלבד,
ספרים מלטפים,
חסרים על המדף-ספרים שחייבים לרכוש.,
נעם, כל כך אוהבת. ,
רשימת קריאה של חמדת,
ספרות ילדים,
קוראת לסדר ממליצה,
לילדים,
עוד ...
|
1.
|
|
בבוקר זהר סיפרה לאמא את הכל: על ירח בורח, ינשוף כועס וחתול שאוהב לאכול, על עצי מחטים מפחידים, רחובות ריקים ושוטר, אבל בעיקר היא סיפרה לה על איש, שרצה שיהיה לו חבר....
|
2.
|
|
הזמן הזה, מהרגע שמוזגים מרק עדשים לקערית ועד לרגע שהוא מתקרר ואפשר לאכל, הזמן הזה נראה לפעמים כמו שנים ויכולים לקרות בו אלף דברים ואפשר לחשב בו המון מחשבות, אבל אני רעבה מדי וקשה לי לחכות עד שהמרק יתקרר, אז אני חושבת, מה עושה אלונה? שירה גפן סופרת, מחזאית ובמאית. זהו ספרה השני לילדים. ספרה הראשון: "פעם הים היה מרק", יצא בהוצאת זמורה ביתן. דוד פולונסקי מאייר, אנימטור ומעצב בובות. זהו ספרו הראשון לילדים....
|
3.
|
|
"בלונים שעוזבים אותם, הם עפים," חייך המוכר חיוך של קמטים.
"הזהרתי מראש את כל הילדים שאי-פעם קנו פה בלון."
"רק אותי לא הזהרת," ענה לו לאט ובשקט אלון.
"כי נראית לי ילד חכם," אמר המוכר וגרד במגבעת.
"אני חכם," אמר אלון, "אבל יש דברים שקשה לדעת".
שירה גפן, סופרת ילדים.
עדיין קשה לה לעזוב בלונים.
ליאורה גרוסמן, מאיירת, מעופפת - ומעל הכל - היא אוהבת קצפת!...
|
5.
|
|
“אַתֶּם לֹא מְבִינִים”, אוֹמֶרֶת רוּתִי,
“יֵשׁ מִפְלֶצֶת כְּחֻלָּה עִם אַף כָּתֹם,
וּבְרֶגַע שֶׁאֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם ־
הִיא נִכְנֶסֶת אֵלַי לַחֲלוֹם”.
שִׁירָה גֶּפֶן, סוֹפֶרֶת יְלָדִים, חוֹלֶמֶת רֹב הַזְּמָן, יְשֵׁנָה עִם אוֹר קָטָן.
נָטָלִי וַקְסְמַן–שֶׁנְקֶר, מְאַיֶּרֶת, יְשֵׁנָה בַּהֲפוּגוֹת, בֵּין מוֹצְצִים לְעֶפְרוֹנוֹת
...
|
6.
|
|
כְּשֶׁדִּמְעָה נוֹלֶדֶת מִיָּד מַעֲלִימִים אוֹתָהּ.
אֲבָל דִּמְעָה קְטַנָּה אַחַת, שֶׁהִתְגַּלְגְּלָה מֵעֵינוֹ שֶׁל יֶלֶד, חוֹלֶמֶת לְהַגִּיעַ אֶל אֲגַם מְיֻחָד - יתָן שֶׁל כָּל הַדְּמָעוֹת בָּעוֹלָם.
הִיא יוֹצֵאת לַדֶּרֶךְ, וְאַף שֶׁאֵין שְׁלָטִים לַאֲגַם הַדְּמָעוֹת,
וְגַם אֵין מַפָּה, הִיא נְחוּשָׁה לִמְצֹא אוֹתוֹ.
אֶת מִי הִיא תִּפְגּשׁ בְּדַרְכָּהּ?
וּמָה יִתְגַּלֶּה לָהּ תּוֹךְ כְּדֵי גִּלְגּוּל בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל?
סוֹפֶרֶת הַיְּלָדִים שִׁירָה גֶּפֶן כָּתְבָה סִפּוּר מַסָּע פִּיּוּטִי, מָשָׁל עָדִין שֶׁאוֹצֵר בְּתוֹכוֹ, מַמָּשׁ כְּמוֹ דִּמְעָה, אֶת עוֹלַם הָרֶגֶשׁ שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם.
הַמְּאַיֶּרֶת עֵינַת צָרְפָתִי מָצְאָה דֶּרֶךְ מְקוֹרִית לְהַאֲנִישׁ אֶת הַדְּמָעוֹת וְאֶת הָעוֹלָם הַמִּשְׁתַּקֵּף בָּהֶן, שֶׁאשֶׁר וְצַעַר מִתְעַרְבְּבִים בּוֹ יַחְדָּו.
...
|
11.
|
|
כְּשֶׁמְּשַׂחֲקִים הַזְּמַן טָס, כְּשֶׁמְּסַדְּרִים אֶת הַחֶדֶר הוּא מִתְקַדֵּם לְאַט, וּכְשֶׁמְּחַכִּים לְחָבֵר טוֹב, הַזְּמַן מַמָּשׁ עוֹצֵר.
לֵב מְחַכֶּה לַחֲבֵרוֹ נִסִּים. נִפְלָאוֹת חוֹלְפוֹת מוּלוֹ, קוֹרְאוֹת לוֹ לָבוֹא —
חַד־קֶרֶן, רוֹבּוֹט, וַאֲפִלּוּ חֲלָלִית. קָשֶׁה לוֹ לְהַחְלִיט אִם לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם אוֹ לְהַמְשִׁיךְ לְחַכּוֹת בָּרְחוֹב.
מָה עוֹשֶׂה חָבֵר טוֹב?
אַחֲרֵי שֶׁשִּׁירָה גֶּפֶן וְאֶתְגָּר קֶרֶת, שֻׁתָּפִים לַחַיִּים וְלִיצִירָה, סִיְּמוּ לִכְתֹּב אֶת מְחַכִּים לְנִסִּים,
הֵם נֶאֶלְצוּ לְחַכּוֹת הַרְבֵּה זְמַן לִמְאַיֵּר חָבֵר שֶׁיִּצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. עַד שֶׁעוֹבַדְיָה בֵּנִישׁוּ הִגִּיעַ....
|
12.
|
|
מַיהָ קָפְצָה מִכּסִֵּא הַנּדְַנדֵָה, יצְָאָה מֵהַבַּיתִ והְִתְחִילהָ לרָוּץ
מִבְּלִי לְהַרְגּיִ בַּסְּלִיל שֶׁנּשְִׁאַר בְּידָָהּ. לָרוּץ מַהֵר שֶׁלֹּא אֲאַחֵר, ש
חָשְׁבָה לעְַצְמָהּ מַיהָ אֶת אוֹתָהּ מַחְשָׁבָה שֶׁהִסְתִּירָה כּלָ נוֹף דַּרְ וֹּ חָלפְָה. כ
וּכְשֶׁנּשְִׁימוֹתֶיהָ הָפְכוּ קְצָרוֹת, ורְַגלְֶיהָ הִרְגּיִ וּׁ כְּמוֹ מִשְׁקוֹלוֹת, מַיהָ נעֶֶצְרָה. ש
הִיא הֵבִינהָ שֶׁהִיא רְחוֹקָה, מֵהַגּןַ, מֵהַבַּיתִ שֶׁל סָבְתָא, מֵהַבַּיתִ שֶׁלּהָּ.
חְּוּט עָדִין טוֹוהָ יִׁרָה פֶֶּן, ש ב ג
הְַּ רְָׁאַת סָבָתָ זהֶָבָה, רִקְמָה ש הּ בסִפּוּרִית קַָּּה, עֲשׂוּיהָ תְִׁי ועֵָרֶב ש ד
לֶׁ מְצִיאוּת וחֲַלוֹם, קִרְבָה וּפְרֵדָה, שיצְִירָה וזְ רִָּוֹן. מִסְּפָרֶיהָ לִילָדִים: כ
"עַל עָלהֶ ועְַל אַ וֹּנהָ", "לַילְָה טוֹב ל
מִפְלצֶֶת", "אֲגםַ הַ מְָּעוֹת".
אֶת אַהֲבָתָהּ לְסִפּוּרִים מְקֻפָּליִם
תְּוֹךְ פִַּּים וּכְרִיכָה ירְָ הָׁ מַאיהָ ש ב ד
לְֶׁייפֶר מִסַּ אָּ הֶָּּׁ, הֶָׁיהָ אַסְפַן ש ש ש ב ל
סְפָרִים. הִיא לָמְדָה בְִּצַלְאֵל ואְִיּרְָה ב
יֵּן הַשְּׁאָר אֶת סִפְרֵי הַיּלְָדִים ב"פִּתְאוֹם נ בְָָׁה הָרוּחַ" ו"ְלֹא קַל ש
להְִיוֹת וִֹּּר־עָל"....
|
|