רונית ידעיה

רונית ידעיה

סופרת


1.
גילה היא גננת בגן ילדים ונשואה לאיציק, מנהל אגף במתקן כליאה של שב"ס. הם גרים בבית עם חצר במושבה. גילה אף פעם לא בגדה באיציק, עד שהיא מתאהבת במוטי, טכנאי מזגנים שעבר עם אשתו לוסיאנה להתגורר בבית לידם. מתפתחת ביניהם אהבת אמת ותשוקה אובססיבית, למרות שגילה לא נותנת לו ללכת עד הסוף. איציק מצדו מנהל רומן סוער עם אורה דדון, אשתו של אסיר ממשפחת פשע שיושב אצלו באגף. הוא אינו מודע לעובדה שאשתו בוגדת בו, אבל כשהוא מקבל רמזים על הבגידה הוא לא יכול להמשיך להתעלם מהם ומתעמת אתה. בדיוק אז מוטי מתקשר אליו ומבקש פגישה, ואורה דדון מבקשת ממנו אקדח. מכאן הדרך לרצח קצרה. מישהו יירה במישהו אחר. מישהו יתחמק מעונש ומישהו ייכנס לכלא על לא עוול בכפו. שכן טוב הוא רומן מותח ומצחיק המתאר את גלגוליו של מרובע אהבים מלא תשוקה, אבל גם יצירה נוקבת על הישראליות מודל 2010 ועל העברית של ימינו. רונית ידעיה רושמת באופן מדויק, באכזריות, ובה בעת בקלילות רבה, את התאווה שלנו לנדל"ן ולרוחניות, לכפרה ולסקס פרוע, ומצליחה להקליט ממש את הלשון "הישראלית" שאנו מדברים בה, לשון שמשטיחה את העמוק ומסתירה מתחת לפני השטח רבדים מודחקים של כאב ואשמה. רונית ידעיה היא סופרת וראש החוג לכתיבה בבית הספר "מנשר לאמנות". שכן טוב הוא ספרה החמישי....

2.
היא, אנה, עלתה מרוסיה, אביה הסתלק עם סל הקליטה ועם השכנה. אנה ואמה, "הפרה" - כפי שאנה קוראת לה - נשארו בישראל, אנה עבדה כמה שנים בבורסת היהלומים - כפקידה, אצל מוטי ויעקב, לפעמים גם מכרה יהלומים, עכשיו, אחרי שפוטרה, היא עובדת ליד, ב"מועדון הבורסה", מוכרת פנטזיות סקס. הוא, מוטי, איש מכירות המרבה לנסוע לחו"ל, אבל מה שמקיים אותו וגואל אותו מאשתו, מיעקב, השותף והבוס שאותו הוא שונא, ובכלל מהעולם, זה הסקס - רצוי קשה, מנוכר ובוטה, היה לו משהו גם עם אנה. גם לו, ליעקב, הבוס הקטן של העסק הקטן, היה פעם משהו עם אנה, אבל היום מה שמעניין אותו זה רק מאבקי שליטה ורמאויות קטנות. הוא הפסיק לרמות את אשתו, אבל חוץ ממנה, הוא מרמה את כל העולם - לפחות כך נדמה לו. בין השלושה, ובינם לדמויות מזדמנות, מתפתחים יחסים שגובלים בפשע, לעתים הם עוברים את הגבול, והסיפור הופך לרומן מתח קצבי ומרתק. גבול נוסף שנחצה כאן הוא הגבול הגיאוגרפי והקיומי - מוסרי בין זירות הפעולה של הסיפור: מועדון האצולה של בורסת היהלומים מזה ו"מועדון הבורסה" על מופעי הסקס שלו מזה. מעלילת הספר ומהעיצוב הלשוני שלו עולה שהמקומות אחרים, אבל השפה אותה שפה; שפת המסחר היא גם שפת הסקס. כאן וכאן מוכרים וקונים אשליות ותדמיות, כאן וכאן החמדנות היא הבסיס המוצק היחיד, כאן וכאן נתפסות האהדה, החמלה, ובכלל ההכרה בזכות קיומו של הזולת כיצור נבדל ועצמאי - כסוג של מותרות. אנה היא הגיבורה "הרשמית" של הרומן, שכן, לפחות טכנית, העולם נראה בעיקר דרך העיניים שלה, אבל, כמו שאנה לא ממש שייכת לעצמה, גם הסיפור שלה לא ממש שייך לה, אלא לנו, לקוראים, הנתפסים כאן כמו המציצנים במועדון הבורסה - רק סולידיים ומוגנים יותר. אנה מתקיימת בגבולות שאנחנו סימנו עבורה. הנשיות והרוסיות שלה, או אם תרצו, "הנשיות הרוסית" שלה (כמו הנשיות הפלסטינית של אחת המאהבות של מוטי באמריקה) - היותה אובייקט מיני שקולט ומשקף הכול, קולב לפנטזיות מכל הסוגים; אבל במיוחד סאדו-מזוכיסטיות - היא היא הישראליות שלנו. עור, ספרה השלישי של רונית ידעיה, הוא רומן מגרה ומתגרה, הקורא הופך בו, במהלך הקריאה, משותף להפיכת ה"אחר" לאובייקט - לאובייקט בעצמו, מי שמשתתף בחגיגת מציצנות הופך אט אט למושא ההתבוננות במראה המלוטשת, הלא - מחמיאה, שהמחברת מציבה בפניו. זהו רומן מיוחד שיש לו גם קול מיוחד: חם, צרוד, אפלולי וסקסי. קול נהדר של זמרת משובחת במועדון ג'ז "אמיתי"; כאלה שרואים בסרטי פשע אפלים, על אנשים ממקומות ומזמנים אחרים. אבל זה קול מכאן, ממש מכאן, ואיזה קול / יגאל שוורץ....

3.
שוש בן גד, אשתו של מאיר בן גד, עורך דין חסר עכבות השקוע כולו בעולם החומר והיצר, נופלת מחלון הקומה השמונה עשרה של בית מלון בניו יורק. שרון, בתה, בחורה בשנות העשרים לחייה, מבקשת להתחקות אחר הסיבות שהביאו למות אמה ולהבין מדוע בחרה אמה לשים קץ לחייה כפי שבחרה. היא חוזרת ומספרת לאם המתה על חייה ועל חיי הסובבים אותה: על מאיר, בעלה המצליח והבוגדני, על סימה, חברתה הקרובה, שתפסה את מקומה בלבו של מאיר, על יחטה הקשה אל אמה ניצולת השואה, ועליה עצמה, שרון האמיתית שהאם המתה מעולם לא הכירה, היא ותשוקותיה לממש את עצמה ואת אהבותיה שעלו בתוהו בשל החיים בצלה של שוש. בשוש מציגה רונית ידעיה אנטומיה של חברת שפע מתוחכמת ומעודנת לכאורה, הרואה בעצמה את שיאה של החברה הישראלית ואחד ההישגים של תרבות המערב, אולם בפועל אינה נבדלת במאום מחברה המתקיימת על פי אינסטינקטים ראשוניים, שבה כל הכלים להשגת אהבה, מעמד, כוח וכסף כשרים. למרות הניכור והריחוק המאפיינים חברה זו. היא אינה נותרת אטומה בפני הקורא, שכן דמותה של שרון, מאווייה והחמצותיה כובשים אותו אט אט. שוש הוא ספרה הרביעי של רונית ידעיה. קדמו לו "קטלוג", "ואקום" ו"עור", שעובד לדרמת טלוויזיה....

4.
5.
6.
חוויית הגירה וגלות בתוך השפה, קינה ואבל, סיפורי נונסנס, ההוויה הצבאית הישראלית, ספרות בדיונית אפוקליפטית, פוליטיקה וחברה, חריגים בחברה, יחסי הורים וילדים, תל-אביב והפריפריה, וכמובן סקס וחיפוש אחר הגדרה עצמית. הסיפורים והשירים שבספר עוסקים בנושאים הללו מנקודת מבטם של אנשים צעירים שמבקשים לייחד לעצמם קול שונה, נועז ומקורי, בעולם הספרות הישראלי. זו כתיבה שלוקחת סיכונים, קשה לעיכול, ספרות של אי-נחת עצמית, חברתית ופוליטית. ...

7.

ספר מעולה, כתוב לעילא ולעילא. אהבתי שנקודת המבט המרכזית של הספר היא דרך שרון ולא שוש. הספר גרם לי לרצות לקרוא את כל ספריה של רונית ידעיה. מו... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
כשאני קורא ספר אני חייב לקרוא עד הסוף גם אם הוא משעמם טוטאלי,ואת הספר הזה רציתי לזרוק לפח עם הסיפור המטומטם שיש בו,אני מקווה ששאר הספרים של... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
עוד ספר ממש חדש על המדפים. אם הייתי צירך למיין אותו לאיזה קטגוריה נמנה הספר,הייתי ממליצה שיהיה לו תור שבועי באיזה עיתון. בזמן הקריאה הרג... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ