דעותיו ומסקנותיו של קרל יונג השפיעו ומשפיעים על העולם הפוסטמודרניסטי גם בימינו אנו, כחמישים שנה אחרי מותו. אנשים יודעים כי יונג עסק בגנוסטיקה ובארכטיפים, בבלתי מודע האישי ובבלתי מודע הקולקטיבי ? אך יונג גם היה אחד מהמדענים הראשונים במערב שחקר את תורות המזרח והביא למערב מושגים כמו טאו ואי צ´ינג. אלחנן גפני סוקר בספר זה את חייו של ינג, בוחן את ספריו ומחקריו ומסכם את מסקנותיו....

היום השמיני - היום בו ברא האדם את הדת במשך שישה ימים ברא אלוהים את העולם, ביום השישי ברא את האדם, וביום השביעי שבת ממלאכתו - כך מספר התנ``ך, ולדתות אחרות גרסאות משלהן על בריאת העולם והאדם. ומה עשה האדם בבוקר שלמחרת הבריאה? ביום השמיני ברא האדם את הדת ויצר לו אמונה, ועיצב לו אלים ואלילים ואלוהים להאמין בהם. · מדוע עד עצם היום הזה, בעולמנו המודרני, הרציונלי, ממשיך האדם לחפש תשובות במיסטיקה, במסתורין, בעולם מופלא ונשגב מן הקיום האנושי? · מהי מאגיה, וכיצד ייתכן שגם כיום אנשים ממשיכים להאמין בתחבולות מאגיות? · טוטם, טאבו, פטיש -בעלי חיים, מקומות וחפצים קדושים, מדוע לא פג קסמם, ואנשים עדיין מאמינים בכוחם? · מדוע נזקק האדם מאז ומעולם לכוח עליון מעורר יראה, שינחה אותו בכל מעשיו? · האם יכולים דת וחשיבה לא רציונלית להתקיים בכפיפה אחת עם חידושי המדע? · האם תיתכן בימינו צמיחתה של דת חדשה? ראשיתה של הדת בעולם הקדום, שבו האדם, חסר אונים, לא ידע להתמודד עם איתני הטבע האימתניים ועם תופעות שהוא לא השכיל להבין ולהסביר. את התשובות לפחדיו ולמצוקות קיומו מצא בהמצאת עולמות מסתוריים של אלים, רוחות וכוחות בלי רצון שרירותי. הספר המרתק מתאר את שורשיה העמוקים של הדת הנטועים בתרבויות העשירות של מסופוטמיה, מצרים העתיקה והמזרח התיכון הקדום, ובאותה נשימה בוחן את ההוויה הדתית בת זמננו. מיתוסים עתיקים של עמים שונים, שוכנים לצד מיסטיקה ומסתורין כיום. הספר נוגע בסוגיות רגישות של דת ומדינה, דת ומדע, ותוהה: האמנם במהותנו איננו שונים מן האדם הקדמון? אלחנן גפני נולד בצ`כיה, עלה ארצה ב1939-. למד באוניברסיטת פראג, בסורבון בפריס ובאוניברסיטה העברית. היה שליח המוסד. לעלייה ב` באירופה, וכיהן בתפקידי ציבור רבים. היה יו``ר חוג הדבורים, עיתונאי ושגריר ישראל בקמרון. היום השמיני הוא ספרו הרביעי....

ההווה מקפל בתוכו את העבר. בציוויליזציה שלנו, העבר שולט בעוצמה רבה, ודרכי ההתנהגות שפותחו בזמנים קדומים משפיעים, ללא ידיעתנו, על דפוסי התנהגותינו כיום. במובנים אחדים ההווה ואנו בתוכו, מגיבים למציאות בדפוסי התנהגות היסטורית. רק הכרת ההיסטוריה תבהיר לנו, בני האדם המודרניים, כי אנו יורשי המסורת של הדורות הרודמים והתקופות שחלפו. כיום, האדם מתחיל להיות מודע יותר לעובדה זו וחיפושי "שורשים" נעשים עיסוק אופנתי. ידיעה זו יכולה להביא להבנה של מצבים והתנהגויות.מטרת לימוד היסטוריה היאל הבין מה קדם לנו כי אנו "ספוגים" בעברנו, וחוזרים אליו כפי שחוקר סקרן יוצא לחפש מקורות נהר שהוא מביט בו, וכמו ילדים שבגרו ורוצים לדעת עוד על הוריהם וסביהם. במסע ארוך במשך אלפי שנים, צמחו המבנים של תרבותנו, מיסודות התרבות העתיקה של המזרח הקדום. אותם קדמונים הם הסבים והסבתותשל מורשתנו הרוחנית, במבט רטרטספקטיבי נוכל ללמוד ולהכירביתר בהירות את אופי המין האנושי ואת קווי היסוד של מה שיצרה האנושות במשך חמשת אלפים שנה - ואת תרבותנו....

מהו תפקידו של החלום בחיינו? האם הוא בעל משמעות או רק תעתוע של החושים? מדוע אנו חולמים וכיצד נוצר החלום? בשאלות אלו ועוד עוסק ספרו של אלחנן גפני הפותח בפנינו צוהר לעולם החלומות בתרבויות שונות ובזמנים שונים. עיקרי תורותיהם של גדולי חוקרי החלום מקובצים בספר, על מנת לתת לקורא תמונה שלמה וכללית על תופעת החלום, הנוגעת במידה זו או אחרת לכל אחד מאיתנו....

אלחנן גפני, יליד צ'כיה, בוגר הסורבון בפריס והאוניברסיטה העברית בירושלים, כתב עשרות פרסומים ושבעה ספרים, מביא בספרו החדש, מציאות בסימן שאלה, דיון מעמיק בדמות העולם בעיני האדם, בתרבויות עתיקות ובימינו אנו. עולם מציאותי או עולם של אשליות? וכבר אמר הפילוסוף דיקארט כי כדי להגיע לאמת, צריך להיפטר מכל הדעות שקיבלנו ורכשנו, ולבנות מחדש, מן היסוד, מערכת ידע משלנו. פרקי הספר דנים בצורה מעמיקה במיתוסים, במיתוסים עבריים, באטלנטיס, בפילוסופים מאפלטון ועד קאנט, במיסטיקה ובמיסטיקה יהודית, בטלפתיה ובהיפנוזה, בחיים שאחרי המוות, במדענים כאלברט איינשטיין ודויד בויהם, בתורת הכאוס ובנושאים רבים אחרים. תמונות ורישומים מלווים את הכתוב....

ההווה מקפל בתוכו את העבר. בציוויליזציה שלנו, העבר שולט בעוצמה רבה, ודרכי ההתנהגות האנושית שפותחו בזמנים קדומים משפיעים, ללא ידיעתנו, על דפוסי ההתנהגות היסטורית. רק הכרת ההיסטוריה תבהיר לנו, בני האדם המודרניים, כי אנו יורשי המסורת של הדורות הקודמים והתקופות שחלפו. כיום האדם מתחיל להיות מודע יותר לעובדה זו וחיפושי "שורשים" נעשים עיסוק אופנתי. ידיעה זו יכולה להביא להבנה של מצבים והתנהגויות. מטרת לימוד היסטוריה היא להבין מה קדם לנו, כי אנו "ספוגים" בעברנו, וחוזרים אליו כפי שחוקר סקרן יוצא לחפש מקורות נהר שהוא מביט בו, וכמו ילדים שבגרו ורוצים לדעת עוד על הוריהם וסביהם. במסע ארוך, במשך אלפי שנים, צמחו המבנים של תרבותנו, מיסודות התרבות העתיקה של המזרח הקדום. אותם קדמונים הם הסבים והסבתות של מורשתנו הרוחנית, ובמבט רטרוספקטיבי נוכל ללמוד ולהכיר ביתר בהירות את אופי המין האנושי ואת קווי היסוד של מה שיצרה האנושות במשך חמשת אלפים שנה – את תרבותנו. ספר מרתק, המוסיף מידע לקורא ומאיר את העבר שבנה את תרבותנו. אלחנן גפני, יליד צ`כיה, בוגר הסורבון בפריס והאוניברסיטה העברית בירושלים, בוחן בספר זה את שורשי התרבויות. הספר כתוב בצורה מרתקת, מסתמך על מקורות שונים, ומביא ציטוטים ותמונות להבהרת הכתוב....