מרדכי אריאלי

מרדכי אריאלי

סופר


1.
אשכנזי הוא סיפור חיים אפשרי. הוא מביא גירסה של סיפור האשכנזים, אלה שצאצאיהם מהווים היום כמחצית מתושביה היהודים של ישראל, אבל אין זו `גירסת-על`, אלא סיפורם של איש אחד ושל משפחתו. איש זה הוא לאבק, שבהתקרבו לגיל מאה שנים מספר את סיפור חייו, לאורך תשעה פרקים, לבנו בכורו מוטל. רק בפרק העשירי והאחרון מחליף מוטילק את מוטל כנוכח לא נשמע. מוטילק הוא כומר קתולי בדימוס מפולין, המשמש מטפל ללאבק, שכוחותיו הפיסיים הולכים ועוזבים אותו מחמת זקנתו המופלגת. לאבק מתאר כיצד עברו עליו חייו תחת רישומו של הצורך המתמיד לעצב לעצמו זהות מייחדת נוכח העולמות המנוגדים שחי בהם: עולם רבני ועולם שבתאי, עולם יהודי ועולם נוצרי, עולם דתי ועולם חילוני, עולם לאומי ועולם קוספופוליטי, עולם שמרני ועולם מתחדש, עולם גלותי ועולם ציוני. לאבק מתגלה כאיש סקרן, חרוץ, חולם מתגעגע ועצוב. בן ואב, אוהב ומאהב, שאחוז באותם עולמות המושכים אותו, כל אחד מהם, ללכת במסילותיו. בסיפור חייו של לאבק משתלבים מעשים שקרו ומעשים שהיו עשויים לקרות, מציאות ממשית ובצדה הבניות של מציאות, פרי רוחו של לאבק עצמו ופרי רוחו של מוטל, הבן השומע את סיפורו של אביו. רבים מסיפוריו של לאבק הם ייחוסים שמייחס לו מוטל, ואף דמותו של לאבק הדובר מומצאת במידה רבה - הבן ממציא את אביו. משמעויות אחדות של הסיפור מתבארות על רקע תולדות החיים הקולקטיביות של בני העלייה החמישית, רובם `אשכנזים` כלאבק, שניסו לבנות לעצמם חיים חדשים במציאות לא-מוכרת על רקע ההוויה האנושית ההולכת ונחרבת שהותירו מאחוריהם. מרדכי אריאלי, יליד הארץ, הוא חוקר ומרצה באוניברסיטת תל-אביב בתחום ההיבטים החברתיים של החינוך. הוא פרסם כמה ספרים ומאמרים רבים בתחומי עיסוקיו האקדמיים. אשכנזי, סיפור חיים אפשרי, הוא הרומן הראשון שלו....

2.
בקשרי-הגומלין בין מורים לתלמידים בבית-הספר נוצרים לא-אחת מצבים שעל סף משבר. ההתנסות בהם מעכירה את העיסוק בהוראה ויוצרת אצל מורים תחושה המתוארת בספר זה כ"אי-נחת". באילו נסיבות תופשים מורים את ההוראה כמצב בלא-נחת? מהם מקורותיה של אי-הנחת? את מי הם תופשים כגורמים לאי-הנחת? אילו מורים מתנסים במיוחד באי-נחת? איך מתמודדים מורים עם מצבי אי-נחת? איך הם מנסים לצמצם אותם? ספר זה דן בשאלות אלה בעקבו ראיונות עם מורים על-יסודיים ותצפיות בעבודתם....

3.
4.
במשך שנים רבות שימשו מוסדות פנימיה בישראל במסגרות שאופיין החינוכי שונה מאופיים של בתי ספר יומיים. הקשרים של מוסדות פנימיה עם תנועות חברתיות וריחוקם היחסי ממרכזי יישוב דרכנו אותם לפתח דרכי חינוך שונות מדרכים שרווחו בבתי ספר יומיים בתקופה שקדמה להקמת המדינה ובעשור האחרון לאחר הקמתה. תמורות שחלו בחברה הישראלית ובמערכת החינוך שלה. אחרי כן התקרבותה של פנימיות למרכזי יישוב חוללו מפנה באופים של מוסדות פנימתיים רבים: מן הצד האחד, הם הלכו ודמו בתכניתם ובאופיים החינוכי לבתי ספר יומיים: מן הצד השני, הם החלו לשרת לא רק את חניכי הפנימיה בלבד, אלא היו גם לבתי ספר יומיים ``רגילים`` עבור ילדי היישובים הסמוכים. ``פנימיות: צוותיהן וקהילותיהן`` דן, ראש לכל, בהשפעת דפוסי החינוך של ביה``ס היומי על המוסד הפנימייתי, אך גם בהשפעת המוסד הפנימייתי על צביונם של בתי ספר יומיים....

5.
6.
7.
8.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ